319. בעיות קשב וריכוז בדור האחרון [#5041]

ט"ו כסלו התש"פ

שאלה:

מהי ההסתכלות הנכונה על בעיות קשב וריכוז בדורנו?

תשובה:

הרבה אנשים רואים ילד או נער עם קשיים בריכוז, וישר ומיד נותנים אבחנה שזו בעיה מולדת נפשית או בעיה גופנית - מוחית. לא ניתן לומר שזה לא נכון לחלוטין, כי אכן יש בעיות בכח הריכוז שהם מולדות. אבל צריך להבין שחלק גדול מהבעיות בכח הריכוז שנמצא בדור שלנו, מה שלא היה בדורות קודמים, הוא תוצאה של צורת החיים העגומה של העולם בדור האחרון. לא שבדורות הקודמים לא היו בכלל בעיות בקשב וריכוז. אבל חלק גדול מהבעיות לא היה בדורות קודמים, והתחדש בדור שלנו כתוצאה ממטבע חיים שהורס את כח הריכוז.
כיום אנו חיים בעולם שכולו רעש, המולה ופיזור. הצורה שבה אנחנו גדלים ומגדלים ילדים, היא צורה של מהומה. ניתן את הדוגמא הכי פשוטה לכך: אבא ואמא יושבים בבית, ויש להם שם ילדים. תוך כדי שההורים מדברים עם עצמם, הם מדברים עם ילדיהם, עונים לשיחות בטלפון, גם האבא וגם האמא. לפתע מישהו מצלצל בדלת. פותחים לו את הדלת, והוא מבקש את אחד מבני הבית שישיב לו את הספר שהשאיל לו. ואז, תוך כדי ניהול שיחת הטלפון, קוראים לו בקול, ומחפשים אותו בכל הבית. אחרי שמוצאים אותו, הוא מתחיל לתשאל את כולם ולחפש מי האחרון שקרא בספר שהוא שאל מהשכנים. ובנוסף לכך, עושים עוד משהו, ועוד, ועוד. ילד שגדל לתוך המערכה הזו, הופך להיות חסר קשב וריכוז, מכל צורת החיים שבה הוא חי.
עוד דוגמא, אדם חי בעיר גדולה, מרכזית והומה. הוא יכול לשבת שם בבית מדרש, ומבחוץ נכנסים קולות של כמה וכמה רמקולים: אחד מכריז על לוויה, השני קורא לכולם לבוא לתרומת דם, השלישי מכריז על מכירה חד פעמי הזדמנות שלא תחזור עוד לעולם. ועוד כל מיני רעשים מרעשים שונים. איך אפשר לא להיות מבולבל מכל זה?!
אגב, כל הרעיון של להעביר רמקולים ברחובות כשיש אנשים שיושבים ולומדים או מתפללים, לא פשוט שזה מותר, כי זה מפריע להם. אבל לצערנו, היום זו כבר לא השאלה, כי מתמודדים עם דברים הרבה יותר חמורים. היום יש פלאפונים בתוך הבית מדרש, שמשמיעים כמה וכמה ניגונים בבת אחת. שלא לדבר על דברים חמורים יותר. זו המציאות של הדור האחרון - המציאות היא שאדם חי בעולם שכולו המולה, רעש והיסחים, היפך המציאות של קשב וריכוז.
אם לפני עשרות שנים היינו פוגשים נער בגיל שתים עשרה או שלש עשרה שנה עם בעיות של קשב וריכוז, אולי אפשר היה לומר שזו בעיה מולדת. אבל אם פוגשים נער כזה, עם בעיות של קשב וריכוז, בדורנו, אזי יש סיכוי גדול מאוד שזה לא קשור בכלל ללידה, אלא זה קשור לאופן שבו הוא גדל, ומה בדיוק קורה סביבותיו. לא מומלץ להתחיל את הבדיקות בחיפוש אחר בעיות מבטן ומלידה. לא שזה לא יתכן בכלל, אבל צריך לשלול את כל הסיבות שתיארנו לעיל הרבה הרבה לפני שנגיע להכרעה שזו בעיה מולדת.
ורק אם נשללו כל האפשרויות האחרות, אפשר לבדוק אם בעיית הקשב והריכוז במקרה הזה היא מבטן ומלידה. וגם אז צריך להבין שמי שנולד עם בעיית ריכוז, זה רצונו ית׳. בשביל זה האדם הזה הגיע לעולם, בכדי לעמול על עצמו ולתקן את עצמו. לאיזו רמה בדיוק הוא יכול להגיע, את זה רק הקב"ה יודע. אבל העבודה היא, להתקדם מהנקודה בה עומדים לשלב הבא, ואחרי שמשיגים את השלב הבא, שוב עושים עוד צעד אחד לשלב שאחרי כן, וכן הלאה. בכל פעם לעלות עוד קצת, עוד צעד אחד קדימה. זו התביעה הפשוטה מהאדם, לעמול ולהתקדם.
השיטה שחלקם עובדים עימה היום, זה לחפש את הדברים באופן הגופני. אנחנו אומרים ומדגישים: כל בעיה שקיימת באדם, צריך לבדוק אותה מבפנים ולבדוק אותה מבחוץ, כלומר, גם נפשית וגם גופנית. וצריך לזהות, עד כמה שניתן, מה היחסיות של הבעיה בפנים ומה היחסיות של הבעיה בחוץ, ולפי זה לטפל בכל מקרה לגופו. ויש מקרים שלמרות שהסיבה התחילה מבפנים, אבל סוף כל סוף הבעיה כבר כל כך חמורה שאי אפשר להתחיל לטפל מבפנים, וצריך לטפל בתחילת המהלך בעיקר בחוץ, ולאחר מכן לטפל בשורש הבעיה מבפנים.
אבל כעיקרון, צריך לבדוק כל מקרה לגופו: איפה הייתה סיבתו? איפה הוא נמצא עכשיו? ואז לקבל הכרעה על כל מקרה בס"ד.