שאלה:
שלום כבוד הרב. התחלתי להאזין לסדרת השיעורים שלך בשם "דע את עצמך", בשיעור החמישי, שמחה וביטול הדאגות מכח ביטול הרצונות, הרב מדבר על כך שהאדם "ע"י ביטול רצונותיו, מתקן האדם את כל עולם ההרגשות שלו, אילו יצליח האדם להביא את עצמו למצב שהרצון שלו ישקוט – כתוקף ההשקטה כך תוקף השלוה שתהיה לו בחיים". הדברים אינם ברורים לי, כח הרצון הוא הכח המניע והיצירתי שבאדם, אפילו הקב"ה כביכול "עלה ברצונו", האם אישה אשר רצונה להיות אחות ולטפל באנשים רוצה משהו שאיננו בסדר? האם הרצון ללמד אנשים דעת הוא רצון פסול? האם רצון האדם להתפרנס בכבוד הוא רצון שלילי? האם הרצון של חוקר החוקר את מחלת הסרטן על מנת למצוא מזור למחלה הוא רצון שלילי? ללא רצונות אין עולם ואין התפתחות של העולם הסובב אותנו.
או שישנה הבחנה בין רצון אמיתי וכנה להתפתחות אמיתית של האדם, לבין רצון מדומה של השגת קניינים חומריים אשר אינם מוסיפים ולו במקצת לאושרו של האדם.
אשמח להסבר נוסף והבהרה לדברים הללו.
בברכה.
או שישנה הבחנה בין רצון אמיתי וכנה להתפתחות אמיתית של האדם, לבין רצון מדומה של השגת קניינים חומריים אשר אינם מוסיפים ולו במקצת לאושרו של האדם.
אשמח להסבר נוסף והבהרה לדברים הללו.
בברכה.
תשובה:
כל רצון צריך שיהא "על תנאי", אם ה' רוצה אזי גם אני רוצה, ואם לאו איני רוצה. ולכך כאשר אינו יוצא הרצון לפועל, נתקיים הרצון על תנאי שאינו רוצה, ולכך אינו עצוב אלא שמח.
קטגוריות
