354. כתר דכתר דיחידה, ו”היפנוזה” [#5078]

ט"ו כסלו התש"פ

שאלה:

לכבוד הרב שלום.
רציתי בבקשה לשאול, הרב פעמים רבות מדבר על כח ההויה, בע' כוחות נקרא העדר קודם להויה, כח הלבד, עצם נפשו, כתר דכתר דיחידה.
הקב"ה זימן לידי מאמר של הרש"ב בעת"ר ושם הוא מבאר לגבי כח הדעת, שישנם ג סוגי דעת בגשמיות:
א – הרגשת התפשטות נפשו בחושים.
ב – הרגשת כללות החיות של הנפש שבא להחיות את הגוף.
ג – הכרת עצם נפשו כפי שהיא למעלה מבחי' מקור לגילוי.
א. האם זה מתבטא בנשימה עצמה?
ב. האם זה הכח שעליו הרב מדבר?
ג. ובאלוקות האם זה מקביל בעצם למציאות ממלא, מסובב, ועצמות?
ד. יש מושג שנקרא היפנוזה, או טראנס (בטראנס בניגוד להיפנוזה האדם נשאר מודע למתרחש סביבו). ש"מנטרלים" לאדם את המודע ומדברים ישירות לתת מודע לתכנת ולשנות דפוסי מחשבה, ואף האדם עצמו מסוגל להיכנס לזה לבד. (ומישהו אף הצליח להיכנס למצב זה, ותוך כדי לעבור טיפול שיניים, כמדומני שרש, ללא הרדמה בעוד הוא מדבר עם הרופאים). האם כח העצם בגשמיות (ג' לעיל) הוא בעצם התת מודע?
ה. האם בהתבוננות באלוקות, אנו בעצם צריכים להגיע ל"היפנוזה" עצמה ומתוכה להתבונן?
תודה רבה ממש.

תשובה:

א. מדרגה א-ב כן, מדרגה ג' זה למעלה מן נשימה. הנשימה יכולה ליצור השקטה שמביאה לכך. אולם זו תקיעת דעתו בהשקטה ולא בתנועה.
ב. לא. יש דעת שדבקה בהויה וזו תורת חב"ד: חכמה, השכלה. בינה, בין לבין, בין תחתון לעליון. דעת, התקשרות הבאה מתוך חכמה ובינה. לעומתם אנו עוסקים בעצם ההויה - כתר. לעומת תורת חב"ד שעוסקת בעקודים בהתפשטות שניה שהכתר נשאר במאציל ואור החכמה נכנס לכלי כתר, ולכך אין בו התישבות גמורה. אנו עוסקים בהתפשטות ראשונה (וכללותם יחדיו) שאור הכתר בכלי דכתר.
ג. כן מקביל, אולם זהו עדין עצמות ביחס לסובב וממלא. ויש עצמות ממש שהוא כתר ממש. על אף שבחב"ד יש לשון של עצמות ממש, הכונה לאור החכמה בכלי של כתר ולא אור של כתר בכלי של כתר. וזהו עצמות לפי ערכם.
ד. כן. ובדקות, זה הארת העל מודע בתת מודע. אולם יש את עצם ההויה כנ"ל שהוא למעלה מהתת מודע.
ה. כן. מתוך הפשטת החומר. והוא הנקרא בלשון חב"ד עובדי ה' בנשמתם. ויש רובד נוסף שגם חי בחוש גשמי וגם רוחני יחדיו, בחינת צדיק דאחיד בשמיא וארעא. ונודע המעשה מבעל התניא והאדמו"ר האמצעי בתינוק שבכה והאדמו"ר האמצעי לא שמע ובעל התניא שמע. והבן מאוד.