שאלה:
לכבוד הרב שליט"א.
בשלב השני הרב אומר להיכנס יותר פנימה, לחוות את ההויה.
א. מה הרב מתכוון שאומר לחוות את ההויה?
ב. האם לחשוב רק על עצם האני שאני קיים, זה נקרא לחוות את ההויה, לחשוב מחשבה חיובית?
ג. האם הרב התכוון בשלב ראשון להשקיט את המחשבות, בשלב שני לחוות את ההויה, ובשלב שלישי לרוקן את כל המחשבות ולהשאר עם חלל בלבד (האם זה מה שהרב התכוון מתי שכתב בספר שלו שאדם מגיע מההויה שלו לאותה חללות מחשבתית יש לו חבור עמוק פנימה). או שאין שלב שלישי, אלא שלב ראשון זה רק להשקיט את המחשבות, ובשלב שני למלאות את החלל עם לחוות את ההויה?
ד. אני לא מצליח להשקיט את המחשבות שלי לרוקן אותם, האם יכול לדלג אל השלב הראשון ולמלאות רק את מחשבותי לחוות את ההויה שלי?
ה. האם יש לרב עצה איך להשקיט את המחשבות?
בשלב השני הרב אומר להיכנס יותר פנימה, לחוות את ההויה.
א. מה הרב מתכוון שאומר לחוות את ההויה?
ב. האם לחשוב רק על עצם האני שאני קיים, זה נקרא לחוות את ההויה, לחשוב מחשבה חיובית?
ג. האם הרב התכוון בשלב ראשון להשקיט את המחשבות, בשלב שני לחוות את ההויה, ובשלב שלישי לרוקן את כל המחשבות ולהשאר עם חלל בלבד (האם זה מה שהרב התכוון מתי שכתב בספר שלו שאדם מגיע מההויה שלו לאותה חללות מחשבתית יש לו חבור עמוק פנימה). או שאין שלב שלישי, אלא שלב ראשון זה רק להשקיט את המחשבות, ובשלב שני למלאות את החלל עם לחוות את ההויה?
ד. אני לא מצליח להשקיט את המחשבות שלי לרוקן אותם, האם יכול לדלג אל השלב הראשון ולמלאות רק את מחשבותי לחוות את ההויה שלי?
ה. האם יש לרב עצה איך להשקיט את המחשבות?
תשובה:
א. ניתן משל, אולם לעולם המשל אינו נוגע בעומק נקודת הפנים של הנמשל ממש. והמשל, כאדם הנושם עמוק אל תוכו וחש את פנימיותו, יתר על כן האדם חש ומכיר את עצם הויתו. מדרגה תחתונה זה חוש, כי עולם דידן הוא במדרגת ה', ה' חושים. ושלמות הארה זו נקראת משיח, ומשיח שבנפש של כל יחיד, משיח מלשון חוש, וכן אותיות חמש, והיינו ה' חושים. ומדרגה עליונה יותר והוא בחינת עוה"ב, וזוכה לה מי שהוא במדרגת בן עוה"ב, וענינה הכרה עצמית פנימית בעצם ההוי"ה.
ב. צורת הנפש בנויה כך. עצם הנפש, אחת. נחלקת בכללות לב' חלקים, מוחין ומדות. ועל גביה, ג' לבושי הנפש, מחשבה דיבור ומעשה. ולכך, מכיון שהמחשבה אינה אלא לבוש, אין בכוחה לחוש ממש את עצם הנפש. במוחין שהם חלקי הנפש ממש, ניתן יותר לחוש את ההויה (כי שורש ה' חושים במוחין כמ"ש הראב"ד), אולם להגיע ל"הכרה" מוכרח לגעת בעצם הנפש ממש.
ג. שלב ראשון השקטה, ואזי האדם יוצא מהלבוש של המחשבה במדת מה ונכנס למוחין, ואזי מתנוצץ ההויה, אולם לא גילוי שלם. אולם מכח התנוצצות זו ניתן להיכנס לאט לאט לחללות מחשבתית, ויתר על כן השקטת עצם המוחין והפשטתם, ומתוך כך גילוי עצם הנפש, הויה אחת.
ד. יש דרך של סור מרע ואח"כ עשה טוב, וזו דרך של השקטה ואח"כ גילוי ההויה, ויש דרך של עשה טוב ועי"כ סור מרע, וזו דרך של מחשבה חיובית בהויה ומכח ההתנוצצות לפי תוקף ועדינות המחשבה כן מתנוצץ ההויה, ועי"כ יותר בקל להשקיט המחשבות.
ה. א. לשבת במקום שקט רגוע ונעים. ב. אם אפשר שיהא נוף, ובעיקר שמים תכולים. ג. לשמוע ניגון נעים ושקט. ד. לקחת מחשבה פשוטה ונעימה ולחשוב בה ברצוא ושוב, ללא התבוננות אלא "חכמה" לבד, פשיטות. ה. לפעמים נצרך לטעום טעימה קלה מאוד להשקטת הגוף. ו. פעמים תנועת הליכה או נדנוד גורמת השקטה. ויש להדגיש שקודם לכך נצרך שקט רגשי – נפשי. והוא תיקון ואיזון כללות המדות בכלל, ומדתו הרעה בפרט. וכן אי רדיפה אחר החומר. ואזי ניתן לצרף לכך נשימות ונשיפות מרגיעות.
ב. צורת הנפש בנויה כך. עצם הנפש, אחת. נחלקת בכללות לב' חלקים, מוחין ומדות. ועל גביה, ג' לבושי הנפש, מחשבה דיבור ומעשה. ולכך, מכיון שהמחשבה אינה אלא לבוש, אין בכוחה לחוש ממש את עצם הנפש. במוחין שהם חלקי הנפש ממש, ניתן יותר לחוש את ההויה (כי שורש ה' חושים במוחין כמ"ש הראב"ד), אולם להגיע ל"הכרה" מוכרח לגעת בעצם הנפש ממש.
ג. שלב ראשון השקטה, ואזי האדם יוצא מהלבוש של המחשבה במדת מה ונכנס למוחין, ואזי מתנוצץ ההויה, אולם לא גילוי שלם. אולם מכח התנוצצות זו ניתן להיכנס לאט לאט לחללות מחשבתית, ויתר על כן השקטת עצם המוחין והפשטתם, ומתוך כך גילוי עצם הנפש, הויה אחת.
ד. יש דרך של סור מרע ואח"כ עשה טוב, וזו דרך של השקטה ואח"כ גילוי ההויה, ויש דרך של עשה טוב ועי"כ סור מרע, וזו דרך של מחשבה חיובית בהויה ומכח ההתנוצצות לפי תוקף ועדינות המחשבה כן מתנוצץ ההויה, ועי"כ יותר בקל להשקיט המחשבות.
ה. א. לשבת במקום שקט רגוע ונעים. ב. אם אפשר שיהא נוף, ובעיקר שמים תכולים. ג. לשמוע ניגון נעים ושקט. ד. לקחת מחשבה פשוטה ונעימה ולחשוב בה ברצוא ושוב, ללא התבוננות אלא "חכמה" לבד, פשיטות. ה. לפעמים נצרך לטעום טעימה קלה מאוד להשקטת הגוף. ו. פעמים תנועת הליכה או נדנוד גורמת השקטה. ויש להדגיש שקודם לכך נצרך שקט רגשי – נפשי. והוא תיקון ואיזון כללות המדות בכלל, ומדתו הרעה בפרט. וכן אי רדיפה אחר החומר. ואזי ניתן לצרף לכך נשימות ונשיפות מרגיעות.
קטגוריות
