שאלה:
לכבוד הרב שליט"א שלום וברכה, שמחתי מאוד על האפשרות לשאול את הרב לקרוא משאלות הקוראים האחרים, יישר כח לכל העוסקים במלאכת הקודש.
בספריו של הרב דע את הרגשותיך וכן דע את מחשבותיך, הרב מעמיד כיסוד את הקרקע לעבודה בתפיסה שההרגשה והמחשבה הן מציאות.
הנה הגדרת מציאות יש לה כמה פנים.
א. מה שנובע ביושר מן המציאות האמיתית היחידה, ללא התעקמות של שינוי היש, או עושה את שאינו ישנו.
ב. מה שפועל ומשפיע במציאות.
ג. מה שניכר גם לאחרים.
הנה הצד הג' ודאי שאינו מגדיר מציאות, כיון שיש מציאות שהיא אמיתית לחלוטין, אבל אינה ניכרת לחוץ וזו ההגדרה הפשוטה של העולם הפנימי של האדם שהוא סוד.
גם הצד הב' אינו מוכרח, אע"פ שבדקות כל דבר משפיע בבריאה, אבל היא גופא הסיבה שאי אפשר להגדיר לפי הגדרה זו מציאות, כיון שגם דברים הנובעים מעולם הדמיון משפיעים ופועלים בעולם, כגון עין הרע.
אם כן נשאר בידינו ההגדרה הראשונה והיא אינה תלויה בתפיסת האדם את הדבר כמציאות, אלא שהיא הגדרה של עצם הדבר האם הוא מציאות אמיתית או שמעורב בו דמיון.
אם כן לפי זה נצרך לי ביאור מה כוונת הרב שתחילת העבודה היא תפיסת המחשבה כמציאות, שממה נפשך, אם יתפוס את המחשבה הדמיונית כמציאות, הרי הוא עושה שקר בעצמו שמחיל שם מציאות על דבר דמיוני. ואם הכוונה שצריך לזהות את מחשבות האמת שבו, הרי זה אינו תלוי בתפיסה, אלא בברור.
בברכה ותפילה שיפוצו מעיינותיו חוצה,
השותה בצמא את דבריו.
בספריו של הרב דע את הרגשותיך וכן דע את מחשבותיך, הרב מעמיד כיסוד את הקרקע לעבודה בתפיסה שההרגשה והמחשבה הן מציאות.
הנה הגדרת מציאות יש לה כמה פנים.
א. מה שנובע ביושר מן המציאות האמיתית היחידה, ללא התעקמות של שינוי היש, או עושה את שאינו ישנו.
ב. מה שפועל ומשפיע במציאות.
ג. מה שניכר גם לאחרים.
הנה הצד הג' ודאי שאינו מגדיר מציאות, כיון שיש מציאות שהיא אמיתית לחלוטין, אבל אינה ניכרת לחוץ וזו ההגדרה הפשוטה של העולם הפנימי של האדם שהוא סוד.
גם הצד הב' אינו מוכרח, אע"פ שבדקות כל דבר משפיע בבריאה, אבל היא גופא הסיבה שאי אפשר להגדיר לפי הגדרה זו מציאות, כיון שגם דברים הנובעים מעולם הדמיון משפיעים ופועלים בעולם, כגון עין הרע.
אם כן נשאר בידינו ההגדרה הראשונה והיא אינה תלויה בתפיסת האדם את הדבר כמציאות, אלא שהיא הגדרה של עצם הדבר האם הוא מציאות אמיתית או שמעורב בו דמיון.
אם כן לפי זה נצרך לי ביאור מה כוונת הרב שתחילת העבודה היא תפיסת המחשבה כמציאות, שממה נפשך, אם יתפוס את המחשבה הדמיונית כמציאות, הרי הוא עושה שקר בעצמו שמחיל שם מציאות על דבר דמיוני. ואם הכוונה שצריך לזהות את מחשבות האמת שבו, הרי זה אינו תלוי בתפיסה, אלא בברור.
בברכה ותפילה שיפוצו מעיינותיו חוצה,
השותה בצמא את דבריו.
תשובה:
קרוב לאופן הראשון, שכשם שבעולם המעשה תופס את השלחן והכסא כמציאות חושית כן יש לתפוס את המחשבה והרגשה כחושי גמור. חוש מחשבתי חוש רגשי. ואף הדמיון יש לתופסו במציאות של "דמיון", גמורה. מציאות של דמיון. ולא לערבב דמיון עם מציאות גשמית וכד'. אולם כל דבר יש לתופסו "בגדריו שלו" כמציאות גמורה. ולא כאות קלילא דלית בה ממשא. ביתר עומק יש לזהות את מחשבות האמת, בדקותם. יש את כלל קומת המחשבה כמציאות. ויש את המחשבה הפרטנית כמציאות גמורה. מחשבה ששייכת לכלל, ומחשבה ששייכת לו בפרט, שהיא היא מציאות קומת מחשבתו שלו.
זאת ועוד. אצל כל אדם "מציאות" היא לפי מדרגתו. מי שעיקרו עשיה, אצלו המעשה הוא מציאות. מי שעיקרו עולם ההרגשה אצלו הרגשה זו מציאות, ומי שעיקרו עולם המחשבה, אצלו מחשבה זו מציאות. וכן בפרטות, רגש של עשיה, מחשבה של עשיה, וכו'. כי מציאות מלשון יצא, נתגלה, כמ"ש הלשם בהקדו"ש. ולכך אצל כל אחד נגלה לו מדרגה אחרת, שאצלו זו המציאות.
זאת ועוד. אצל כל אדם "מציאות" היא לפי מדרגתו. מי שעיקרו עשיה, אצלו המעשה הוא מציאות. מי שעיקרו עולם ההרגשה אצלו הרגשה זו מציאות, ומי שעיקרו עולם המחשבה, אצלו מחשבה זו מציאות. וכן בפרטות, רגש של עשיה, מחשבה של עשיה, וכו'. כי מציאות מלשון יצא, נתגלה, כמ"ש הלשם בהקדו"ש. ולכך אצל כל אחד נגלה לו מדרגה אחרת, שאצלו זו המציאות.
קטגוריות
