שאלה:
א. מה היחס הנכון בין שכל לרגש - רוחנית ומעשית? כמה ביום הרגש צריך לבוא לידי ביטוי? כיצד הוא לא יפגע בהנהגת השכל?
ב. האם טוב לשמוע שירי נשמה שקטים? או שזה נותן תחושה של קרבת ה' בלי עמל והתחושה מזויפת?
ג. האם זה לא עושה את האדם יותר מידי רגשי, ועל ידי כך העמל תורה יקטן, הוא פחות יוכל להתמיד במטרותיו וכדומה? אם זה טוב אז כמה לשמוע? לייחד לזה זמן או כל פעם ש"מתחשק לי"?
ד. בנוסף לתשובות אשמח אם הרב יפנה לספרים המאריכים בעניין?
ב. האם טוב לשמוע שירי נשמה שקטים? או שזה נותן תחושה של קרבת ה' בלי עמל והתחושה מזויפת?
ג. האם זה לא עושה את האדם יותר מידי רגשי, ועל ידי כך העמל תורה יקטן, הוא פחות יוכל להתמיד במטרותיו וכדומה? אם זה טוב אז כמה לשמוע? לייחד לזה זמן או כל פעם ש"מתחשק לי"?
ד. בנוסף לתשובות אשמח אם הרב יפנה לספרים המאריכים בעניין?
תשובה:
א. שכל כמעט בכל עת, ורגש שקט כמעט בכל עת, ברצוא ושוב, שכל ורגש, וחוזר חלילה. כל זה למי שהשכל והרגש גלויים ומבוררים אצלו. באם לאו, תלוי במדרגתו. ויתר על כן, תלוי בשורשו. רגש מתפעל כפי הצורך להתנערות מן החומר, אולם שלא יבער יתר על המידה לטשטש את השכל. וכן ביחס ל'רוחנית ומעשית' תלוי במדרגתו.
ב. כן, מאוזן עם עמל קבוע ומיוסד. ובכל עת לראות שהתשוקה והחיבור לשכל חזקים, ואין שובע ומנוחה מן טוב טעם שברגש בלבד.
ג. שיעור השמיעה זמן קבוע, וכן פעמים שנצרך בנפש, אולם מתוך השהייה, והתבוננות שאינו חשק חיצוני.
ד. איני מכיר ספר מסודר בנושא.
ב. כן, מאוזן עם עמל קבוע ומיוסד. ובכל עת לראות שהתשוקה והחיבור לשכל חזקים, ואין שובע ומנוחה מן טוב טעם שברגש בלבד.
ג. שיעור השמיעה זמן קבוע, וכן פעמים שנצרך בנפש, אולם מתוך השהייה, והתבוננות שאינו חשק חיצוני.
ד. איני מכיר ספר מסודר בנושא.
קטגוריות
