שאלה:
מה ענין של העבודה בספירת העומר שיש ספירה בתוך ספירה (ובהגדרת נפש מידה) ששייכת לכל יום, הרי עבודה כזאת היא פיזור וגם אם אני לוקח נקודה שאני עובד עליה וכל יום עובד עליה בבחינה שונה מהיום הקודם זה גם פיזור מסויים, כי אי אפשר באמת לבנות משהו רציני ביום אחד, אז מהי המהות של העבודה המשתנה בתקופה הזו?
תשובה:
הכונה למשל אם עובד על אהבה, חסד, כל מ"ט בחינות אלו חסד שבחסד שבחסד וכו', גבורה שבחסד שבחסד וכו', וכן על זה הדרך, כולם בתוך מדה אחת. ולעולם עובד על אותה נקודה, אלא דקות קטנה מאוד של שינוי.
המשך לשאלה זו:
שאלה:
עדיין לא ברור לי ענין העבודה בספירת העומר, הרי גם לעבוד כל יום על הבחנה מסוימת במידה מסוימת (לדוגמא אהבה) זה לא מציאותי, איך אדם יכול כל יום לעבור ולעבוד על זוית אחרת במידה, זה לא מציאותי שאדם יתקן חלק מסוים, הרי כל עבודה אפילו על חלק מסוים כדי שתהיה כדבעי צריכה הרכה מקיפה התבוננות, הרגשה, מעשים וכו’ עד כדי שתניב פירות משמעותיים.
תשובה:
מדובר על דקות דקה מן הדקה בתוך אותו דבר. וזהו בחינת מצוה למצות שבעות ימים, שבועות, כללות, ימים פרטות. ויש ועיקר עבודתו בכללות, שבועות. ויש ועיקר עבודתו בפרטות, ימים.
קטגוריות
