שאלה:
שלום לכבוד הרב.
א. הרב אמר שככל שאדם נכנס פנימה הוא רואה את הכוחות כמקשה אחת, שמעתי את השיעורים של הרב על ע' כוחות נפש, השאלה שלי מה הופך את הכוחות למקשה האחת, האם זה שאני מנתב את כולם לה'?
אם כן, אז עדיין לא מובן לי מה מאחד כל כוח עם חבירו. כלומר איך שאני רואה בניתוב לה' יש חיבור כל הכוחות לשורש, אבל אין פה איזה פאזל שלם שכל מרכיב חיוני כשלעצמו בחיבור מסוים עם חבירו ובלעדיו המקשה היא לא אחת, ואם זה לא דבר אחד שמחבר את הכוחות ביניהם, אז מה אני אמור לחפש כדי לחבר אותם ולהכיר שדווקא הם הם המרכיבים של האחדות?
ב. הרב אומר הרבה פעמים בשיעוריו איך לתפוס את המציאות, האם כמחשבה/חכמה, או רגש, או דיבור, וכו', ואז על גביה מונח צורה. נראה שיש פה סתירה כי כל פעם תופס משהו אחר כמציאות.
אז האם זה אומר שהאדם צריך להיות ברצוא ושוב בין כל עולם של מציאות (מחשבה, הרגשה, דיבור, הויה וכו'), אבל אז פה הוא בפיזור נפש. או האם אדם צריך לבחור לעצמו עולם, ושם לבסס את המציאות שלו? אבל אז זה חלק אחד. אז מה נכון?
ג. לפי רבותינו יש ג' מוחין, ז' מידות, ועליהם ג' לבושים. האם שהרב מדבר על מחשבה חושית בעולם המחשבה הכוונה ללבוש המחשבה? ואם כן למה זה עולם גבוה מעולם הרגשות שהרי הרגשות פנימיים יותר?
ד. בנוגע לגויים:
א. מה התכלית של הגויים, האם רק לקיים ז' מצוות בני נח בצורת מלומדה (כי מאיפה ילמדו את פנימיות המצוות. וגם הרי אסור להם ללמוד תורה), ואז מה עם כל שאר חייהם?
ב. לפי התניא הם מג' הקליפות הטמאות, א"כ איך יש להם שיטות רוחניות שהם יכולים להתחבר לא"ס? ואיך בכלל הם יכולים לתקן את הנפש שלהם שהרי היא לא מקליפת נוגה שמעורבת טוב ורע, ולפי התניא אפשר לתקן רק את מה שמקליפת נוגה?
תודה רבה המון על העזרה.
א. הרב אמר שככל שאדם נכנס פנימה הוא רואה את הכוחות כמקשה אחת, שמעתי את השיעורים של הרב על ע' כוחות נפש, השאלה שלי מה הופך את הכוחות למקשה האחת, האם זה שאני מנתב את כולם לה'?
אם כן, אז עדיין לא מובן לי מה מאחד כל כוח עם חבירו. כלומר איך שאני רואה בניתוב לה' יש חיבור כל הכוחות לשורש, אבל אין פה איזה פאזל שלם שכל מרכיב חיוני כשלעצמו בחיבור מסוים עם חבירו ובלעדיו המקשה היא לא אחת, ואם זה לא דבר אחד שמחבר את הכוחות ביניהם, אז מה אני אמור לחפש כדי לחבר אותם ולהכיר שדווקא הם הם המרכיבים של האחדות?
ב. הרב אומר הרבה פעמים בשיעוריו איך לתפוס את המציאות, האם כמחשבה/חכמה, או רגש, או דיבור, וכו', ואז על גביה מונח צורה. נראה שיש פה סתירה כי כל פעם תופס משהו אחר כמציאות.
אז האם זה אומר שהאדם צריך להיות ברצוא ושוב בין כל עולם של מציאות (מחשבה, הרגשה, דיבור, הויה וכו'), אבל אז פה הוא בפיזור נפש. או האם אדם צריך לבחור לעצמו עולם, ושם לבסס את המציאות שלו? אבל אז זה חלק אחד. אז מה נכון?
ג. לפי רבותינו יש ג' מוחין, ז' מידות, ועליהם ג' לבושים. האם שהרב מדבר על מחשבה חושית בעולם המחשבה הכוונה ללבוש המחשבה? ואם כן למה זה עולם גבוה מעולם הרגשות שהרי הרגשות פנימיים יותר?
ד. בנוגע לגויים:
א. מה התכלית של הגויים, האם רק לקיים ז' מצוות בני נח בצורת מלומדה (כי מאיפה ילמדו את פנימיות המצוות. וגם הרי אסור להם ללמוד תורה), ואז מה עם כל שאר חייהם?
ב. לפי התניא הם מג' הקליפות הטמאות, א"כ איך יש להם שיטות רוחניות שהם יכולים להתחבר לא"ס? ואיך בכלל הם יכולים לתקן את הנפש שלהם שהרי היא לא מקליפת נוגה שמעורבת טוב ורע, ולפי התניא אפשר לתקן רק את מה שמקליפת נוגה?
תודה רבה המון על העזרה.
תשובה:
א. בעצמות מהותם הם אחד. וגדר הדבר, שאין יש אלא הויה אחת נבראת, והיא "כח התנועה", וכל ע' כוחות הנפש הם ע' אופנים של תנועה, ע' חלקי תנועות של "התנועה". ותנועה זו כל הויתה תנועה לה'.
ב. בכל עולם ועולם, ולפ"ז בכל מדרגה ומדרגה שבה האדם נמצא, במדרגה זו, בעולם זה, ישנו גדר מהו מציאות.
בעולם הדבקות – הדבקות היא המציאות.
בעולם המחשבה – המחשבה היא המציאות.
בעולם ההרגשה – ההרגשה מציאות.
בעולם המעשה – החומר ותנועתו הם מציאות.
ולפיכך על האדם לברר מהי מדרגתו, ולפ"ז מהו "מציאות" לפי מדרגתו.
ג. לבוש המחשבה נמוך מההרגשה הפנימית. עצמות המחשבה – מוחין – גבוה מן ההרגשה הפנימית.
לבוש המחשבה גבוה מהתפעלות רגשית חיצונית.
ד. ז' מצות בנין קומה של מדות. למעלה מכך מחויבים בכל מה שהשכל האנושי מחייב כמ"ש ר' ניסים גאון בהקדמתו לש"ס, וזהו מדרגת מוחין בערכם. מדות ומוחין המולבשים במעשה. ויתר על כן להצטרף לכנס"י, חלקם הקטן ע"י גרות, וחלקם הגדול שיעשו משרתים לישראל, כמ"ש חז"ל שכך יהא לעת"ל.
יש בעכו"ם "ניצוצות", ומכח כך כל חיותם הרוחנית. לעומת ישראל שיש בהם גם אור וגם ניצוצות. ע"י ניצוצות אלו מאיר חומרם יותר אולם אינו נכלל בקדושה, כי הוא אסור בבית האסורים. ורק לעת"ל חלקו יחזור לקדושה. ובזה שהם משמשים ובטלים לישראל, זה גופא תיקונם.
ב. בכל עולם ועולם, ולפ"ז בכל מדרגה ומדרגה שבה האדם נמצא, במדרגה זו, בעולם זה, ישנו גדר מהו מציאות.
בעולם הדבקות – הדבקות היא המציאות.
בעולם המחשבה – המחשבה היא המציאות.
בעולם ההרגשה – ההרגשה מציאות.
בעולם המעשה – החומר ותנועתו הם מציאות.
ולפיכך על האדם לברר מהי מדרגתו, ולפ"ז מהו "מציאות" לפי מדרגתו.
ג. לבוש המחשבה נמוך מההרגשה הפנימית. עצמות המחשבה – מוחין – גבוה מן ההרגשה הפנימית.
לבוש המחשבה גבוה מהתפעלות רגשית חיצונית.
ד. ז' מצות בנין קומה של מדות. למעלה מכך מחויבים בכל מה שהשכל האנושי מחייב כמ"ש ר' ניסים גאון בהקדמתו לש"ס, וזהו מדרגת מוחין בערכם. מדות ומוחין המולבשים במעשה. ויתר על כן להצטרף לכנס"י, חלקם הקטן ע"י גרות, וחלקם הגדול שיעשו משרתים לישראל, כמ"ש חז"ל שכך יהא לעת"ל.
יש בעכו"ם "ניצוצות", ומכח כך כל חיותם הרוחנית. לעומת ישראל שיש בהם גם אור וגם ניצוצות. ע"י ניצוצות אלו מאיר חומרם יותר אולם אינו נכלל בקדושה, כי הוא אסור בבית האסורים. ורק לעת"ל חלקו יחזור לקדושה. ובזה שהם משמשים ובטלים לישראל, זה גופא תיקונם.
קטגוריות
