שאלה:
שלו' וברכה לכמה"ר שליט"א.
לגבי ההגדרות של הל"ט מלאכות, רציתי לשאול שאלה כללית, להבין את הבית אב והיסודות שמהם נולדו הגדרות המלאכות. ואביא דוגמא ממלאכת מלבן, שבה זכינו לעסוק לאחרונה בכולל. כת"ר נקט לדוגמא שהגדרת מלבן היא הפרדה מבלוע, או עשיית חפצא חדשה (עפמ"ש בב"ק) והניקון או הסרת הלכלוך הוא רק תנאי, אם הבנתי את הדברים כראוי.
ואשמח להבין את הדברים, מדוע נאמר שזו הגדרת המלאכה, נכון שס"ס זו פעולת המלאכה, זה מה שהאדם פועל כאן, כגון שהוא מפריד לכלוך בלוע, אמנם באופן שנגדיר שהתורה אסרה הפרדת הבלוע, והלכלוך זה רק תנאי, נמצא שכל ענין המלאכה, ה"ליבון", הוא תנאי, הוא דבר צדדי.
והרי כל שם דבר זהו מהותו (לא רק מצד כך), וא"כ ענין מלבן צריך להיות ליבון החפצא, או כיבוס החפצא, או נוסחאות הדומות לכך, שכשמו כן הוא (ולכאו' זו לא רק תוצאת המלאכה בעלמא, אלא היא היא המלאכה, ללבן את החפצא) אלא התורה הגדירה מהו ליבון, דוקא ליבון באופן שמפריד את הבלוע חשיב למלאכת מלבן, שליבן הבגד. אמנם אם איננו מפריד את הבלוע, זה חשיב רק מעשה בעלמא, ניקיון בעלמא, שלא יצר וברא כאן כלום, וא"כ איננו מלאכה, כמו הזזת כסא מצד לצד, שלא עשה כאן כלום, ורק בלשון מושאלת, בלשון בני אדם, נקרא שהוא ניקה את הדבר. כגון אדם שמנקה את השלחן, בעצם הוא מנקה מה שע"ג השלחן, ולא את החפצא של השלחן בעצמו, ולכן זה לא נקרא נקיון ה"שלחן". משא"כ במלבן, הוא מנקה את הבגד, ואימתי חשיב שמנקה את הבגד, דוקא באופן שהלכלוך בלוע בבגד, דאז חשיב ליבון ה"בגד", ולא הסרת דבר חיצוני ממנו.
וזה כעין מה שהגמרא אומרת בריש מו"ק, שענין חורש זה מרפא ארעא, וענין זורע זה מצמח פירי, כלו' שבהגדרת המלאכה מונח עניינה ומהותה של המלאכה. משא"כ אם נאמר שענין המלאכה זה הפרדת בלוע, והלכלוך זהו תנאי, לכאו' העיקר של המלאכה חסר כאן, שעניינו ליבון וניקון הדבר.
ברור לי שלא ירדתי להבין עומק דברי כת"ר, וזו רק דוגמא, אבל בעז"ה אם נזכה שכת"ר שליט"א יבאר את היסוד והבית אב של הדברים, זה יהיה לתועלת רבה להבין את שאר ההגדרות הדומות לאלו, וכן תועלת רבה לעיון בסוגיות.
לגבי ההגדרות של הל"ט מלאכות, רציתי לשאול שאלה כללית, להבין את הבית אב והיסודות שמהם נולדו הגדרות המלאכות. ואביא דוגמא ממלאכת מלבן, שבה זכינו לעסוק לאחרונה בכולל. כת"ר נקט לדוגמא שהגדרת מלבן היא הפרדה מבלוע, או עשיית חפצא חדשה (עפמ"ש בב"ק) והניקון או הסרת הלכלוך הוא רק תנאי, אם הבנתי את הדברים כראוי.
ואשמח להבין את הדברים, מדוע נאמר שזו הגדרת המלאכה, נכון שס"ס זו פעולת המלאכה, זה מה שהאדם פועל כאן, כגון שהוא מפריד לכלוך בלוע, אמנם באופן שנגדיר שהתורה אסרה הפרדת הבלוע, והלכלוך זה רק תנאי, נמצא שכל ענין המלאכה, ה"ליבון", הוא תנאי, הוא דבר צדדי.
והרי כל שם דבר זהו מהותו (לא רק מצד כך), וא"כ ענין מלבן צריך להיות ליבון החפצא, או כיבוס החפצא, או נוסחאות הדומות לכך, שכשמו כן הוא (ולכאו' זו לא רק תוצאת המלאכה בעלמא, אלא היא היא המלאכה, ללבן את החפצא) אלא התורה הגדירה מהו ליבון, דוקא ליבון באופן שמפריד את הבלוע חשיב למלאכת מלבן, שליבן הבגד. אמנם אם איננו מפריד את הבלוע, זה חשיב רק מעשה בעלמא, ניקיון בעלמא, שלא יצר וברא כאן כלום, וא"כ איננו מלאכה, כמו הזזת כסא מצד לצד, שלא עשה כאן כלום, ורק בלשון מושאלת, בלשון בני אדם, נקרא שהוא ניקה את הדבר. כגון אדם שמנקה את השלחן, בעצם הוא מנקה מה שע"ג השלחן, ולא את החפצא של השלחן בעצמו, ולכן זה לא נקרא נקיון ה"שלחן". משא"כ במלבן, הוא מנקה את הבגד, ואימתי חשיב שמנקה את הבגד, דוקא באופן שהלכלוך בלוע בבגד, דאז חשיב ליבון ה"בגד", ולא הסרת דבר חיצוני ממנו.
וזה כעין מה שהגמרא אומרת בריש מו"ק, שענין חורש זה מרפא ארעא, וענין זורע זה מצמח פירי, כלו' שבהגדרת המלאכה מונח עניינה ומהותה של המלאכה. משא"כ אם נאמר שענין המלאכה זה הפרדת בלוע, והלכלוך זהו תנאי, לכאו' העיקר של המלאכה חסר כאן, שעניינו ליבון וניקון הדבר.
ברור לי שלא ירדתי להבין עומק דברי כת"ר, וזו רק דוגמא, אבל בעז"ה אם נזכה שכת"ר שליט"א יבאר את היסוד והבית אב של הדברים, זה יהיה לתועלת רבה להבין את שאר ההגדרות הדומות לאלו, וכן תועלת רבה לעיון בסוגיות.
תשובה:
א. קודם החטא הרע היה בחוץ ואז הגדרת הנקיון כנקיון מע"ג שולחן. אולם מתולדת החטא שהרע נכנס לתוך ונבלע בתוכו. ולפיכך התיקון, ראשיתו, הוא הפרדת הבליעה. אולם מצד קודם החטא ההגדרה היא ניקיון שעל גבי הדבר. הרע הוא הלכלוך, והסרתו היא מלבן. ומלבן ענינו הסרת עצם שורש החטא שגרם שהרע נעשה בלוע. ולא רק הגדרה פרטית שהסיר את הלכלוך מן הבגד.
ב. מלבן מלשון לבן. לבן שורש לכל הצבעים, בחינת חכמה, וממנה נתפשטו כל הצבעים. ומצד כך מלבן ענינו החזרת תערובת של צבעים למקורן, צבע הלבן. בעולמנו אין אפשרות לחזור ללבן השורשי, ולפיכך מכח הארת הלבן השורשי אפשר לעשות חפצא חדש לבן. והבן שהגדרה ראשונה זהו הפרדת רע מטוב, והגדרה שניה זהו עשית טוב חדש. אולם אין גדר מלבן תיקון הרע, אלא הפרדתו, ועי"כ עשית כלי חדש מן הלובן העליון כנ"ל.
בכללות כל ההגדרות הנאמרות יסודם בחכמה הפנימית המתגלה בגדרי הדין.
ב. מלבן מלשון לבן. לבן שורש לכל הצבעים, בחינת חכמה, וממנה נתפשטו כל הצבעים. ומצד כך מלבן ענינו החזרת תערובת של צבעים למקורן, צבע הלבן. בעולמנו אין אפשרות לחזור ללבן השורשי, ולפיכך מכח הארת הלבן השורשי אפשר לעשות חפצא חדש לבן. והבן שהגדרה ראשונה זהו הפרדת רע מטוב, והגדרה שניה זהו עשית טוב חדש. אולם אין גדר מלבן תיקון הרע, אלא הפרדתו, ועי"כ עשית כלי חדש מן הלובן העליון כנ"ל.
בכללות כל ההגדרות הנאמרות יסודם בחכמה הפנימית המתגלה בגדרי הדין.
קטגוריות
