שאלה:
שלום וברכה. בבקשה שאלה לרב, מה הקשר בן משיח בן דוד וחטא חוה אמנו שנתנה לאדם מהידיים שלה לאכול.
תשובה:
חוה שורש הקלקול – משיח בן דוד שורש התיקון
עיין בספר הפליאה (חלק א' סימן ע"ג), דוד המלך היה מכיר בתמורות, וידע שהוא אדה"ר (כנודע מהזוה"ק שע' שנות חיי דוד מן אדה"ר נתנו לו), ואוריה החתי הוא הנחש, ובת שבע היא חוה. ורצה דוד להורגו כי מסית היה. והובא בספר שכחת לקט, דוד וזרעו (אות כא).
חוה גימ' היד. דוד גימ' יד, כנודע. וזהו חיבור בין חוה לדוד שהוא שורש משיח בן דוד. שכשם שאדה"ר בא על חוה קודם זמנה, "אכל פגה", כן בא דוד על בת שבע קודם זמנה, סנהדרין ק"ז ע"א. ועיין פנים יפות (בראשית, פ"ג פי"ב, ד"ה ויאמר). וכתב הרמ"ע מפאנו בליקוטים כ"י, אחת מצלעותיו, גימטריא, ראויה לו בת שבע לדוד. בחינת מלכות – שבע. ועיין כלבו (סימן ק"כ ד"ה הבית החמישי וכו') תכלת וארגמן מאריגת חוה – ידיה וכו', ושוכנים בו משיח בן דוד ואליהו. (הובא באוצר המדרשים ע"מ 212 ד"ה והנה חפיסתי גן).
ועיין חומת אנך (בראשית אות ט') – חוה היתה יודעת בכל לשון, ולזה נקראת חוה, תרגום של ויגד, וחוי. וזהו משיח, לשון משיח לפי תומו. ושם הכל תם שלם, כל הלשונות. וזהו חיבור חוה למשיח מכח הלשון. ועיין ליקוטי מוהר"ן (תורה ע"ה ד"ה ובחי' זאת) וז"ל, והיו לבשר אחד, שיהא הגוף אחד עם הדיבור, שהוא בחינת חוה, כמ"ש (תהלים יט) ולילה ללילה יחוה. מלכות דבינה.
ועיין בספר חומת אנך (תהלים ק"נ ד"ה כל הנשמה) – חתם כל הנשמה תהלל, ר"ת גימ' משיח בן דוד, כי מזרעו יצא. וכתב רבינו האריז"ל דשם כהת גימ' שמיעה שהוא בבינה. שהוא בחינת חוה, ויבן, בינה, כנודע. ובב"ר (על אתר שם בראשית יט) אמרו, וגם, רבוי, האכילה את הבהמה ואת החיה ואת העופות. ומצד כך האכילה את אדם ובזה התיקון נודע, אדם ר"ת אדם דוד משיח. וכן משיח מתקן את כולם. ושם אמרו שהאכילה את כולם חוץ מאחד הנקרא חולי, חול גימ' מד. וזהו א-דם, האכילה את כל השייך לאף, לא, ל, דם.
הן אמת שלא כתוב מפורש בפסוק שנתנה לו ע"י היד. אולם בחת"ס נדרים (נ"ב ע"ב ד"ה תיבעי) כתב וז"ל, באשר שהנחש דחף ידה של חוה לנגוע באילן. והרי שהנגיעה היתה ע"י היד.
עיין בספר הפליאה (חלק א' סימן ע"ג), דוד המלך היה מכיר בתמורות, וידע שהוא אדה"ר (כנודע מהזוה"ק שע' שנות חיי דוד מן אדה"ר נתנו לו), ואוריה החתי הוא הנחש, ובת שבע היא חוה. ורצה דוד להורגו כי מסית היה. והובא בספר שכחת לקט, דוד וזרעו (אות כא).
חוה גימ' היד. דוד גימ' יד, כנודע. וזהו חיבור בין חוה לדוד שהוא שורש משיח בן דוד. שכשם שאדה"ר בא על חוה קודם זמנה, "אכל פגה", כן בא דוד על בת שבע קודם זמנה, סנהדרין ק"ז ע"א. ועיין פנים יפות (בראשית, פ"ג פי"ב, ד"ה ויאמר). וכתב הרמ"ע מפאנו בליקוטים כ"י, אחת מצלעותיו, גימטריא, ראויה לו בת שבע לדוד. בחינת מלכות – שבע. ועיין כלבו (סימן ק"כ ד"ה הבית החמישי וכו') תכלת וארגמן מאריגת חוה – ידיה וכו', ושוכנים בו משיח בן דוד ואליהו. (הובא באוצר המדרשים ע"מ 212 ד"ה והנה חפיסתי גן).
ועיין חומת אנך (בראשית אות ט') – חוה היתה יודעת בכל לשון, ולזה נקראת חוה, תרגום של ויגד, וחוי. וזהו משיח, לשון משיח לפי תומו. ושם הכל תם שלם, כל הלשונות. וזהו חיבור חוה למשיח מכח הלשון. ועיין ליקוטי מוהר"ן (תורה ע"ה ד"ה ובחי' זאת) וז"ל, והיו לבשר אחד, שיהא הגוף אחד עם הדיבור, שהוא בחינת חוה, כמ"ש (תהלים יט) ולילה ללילה יחוה. מלכות דבינה.
ועיין בספר חומת אנך (תהלים ק"נ ד"ה כל הנשמה) – חתם כל הנשמה תהלל, ר"ת גימ' משיח בן דוד, כי מזרעו יצא. וכתב רבינו האריז"ל דשם כהת גימ' שמיעה שהוא בבינה. שהוא בחינת חוה, ויבן, בינה, כנודע. ובב"ר (על אתר שם בראשית יט) אמרו, וגם, רבוי, האכילה את הבהמה ואת החיה ואת העופות. ומצד כך האכילה את אדם ובזה התיקון נודע, אדם ר"ת אדם דוד משיח. וכן משיח מתקן את כולם. ושם אמרו שהאכילה את כולם חוץ מאחד הנקרא חולי, חול גימ' מד. וזהו א-דם, האכילה את כל השייך לאף, לא, ל, דם.
הן אמת שלא כתוב מפורש בפסוק שנתנה לו ע"י היד. אולם בחת"ס נדרים (נ"ב ע"ב ד"ה תיבעי) כתב וז"ל, באשר שהנחש דחף ידה של חוה לנגוע באילן. והרי שהנגיעה היתה ע"י היד.
קטגוריות
