520. שאלות באגדתא דתענית [#5305]

י"ז כסלו התש"פ

שאלה:

שלום לכבוד הרב בלבבי שליט"א. אם אפשר כמה שאלות על מעשה בחז"ל תענית (דף כ"ה), "רבי אלעזר בן פדת דחיקא ליה מילתא טובא, עבד מלתא ולא הוה ליה מידי למטעם, שקל ברא דתומא ושדייה בפומיה חלש לביה ונים, אזול רבנן לשיולי ביה, חזיוהו דקא בכי וחייך, ונפק צוציתא דנורא מאפותיה, כי אתער אמרו ליה מ"ט קבכית וחייכת, אמר להו דהוה יתיב עמי הקב"ה ואמרי ליה עד מתי אצטער בהאי עלמא, ואמר לי אלעזר בני ניחא לך דאפכיה לעלמא מרישא אפשר דמתילדת בשעתא דמזוני, אמרי לקמיה כולי האי ואפשר, אמרי ליה דחיי טפי או דחיינא, א"ל דחיית, אמרי לקמיה א"כ לא בעינא, אמר לי בהאי אגרא דאמרת לא בעינא יהיבנא לך לעלמא דאתי תליסרי נהרוותא דמשחא אפרסמון דכיין כפרת ודיגלת דמענגת בהו, אמרי לקמיה האי ותו לא, אמר לי ולחברך מאי יהיבנא, אמרי ליה ואנא מגברא דלית ליה בעינא, מחיין באסקוטלא אפותאי ואמר לי אלעזר ברי גירי בך גירי".
א. מדוע לפעמים כשרבי אלעזר בן פדת פונה לקב"ה כתוב "אמרי לקמיה" ופעמים שכתוב "אמרי ליה" האם יש נ"מ בזה?
ב. אם רבי אלעזר כבר שואל שאלות מהסוג הזה מדוע הוא לא שאל את הקב"ה קודם: מדוע צריך להחזיר את העולם לרישא הרי הקב"ה יכול לעשות שאהיה בעל יותר אמצעים בלי להחזיר את העולם לרישא מה הבעיה האם יש קושי לפניו יתברך? יש עוד שאלות אבל אלה שהכי העסיקו אותי תודה רבה לרב ה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים.

תשובה:

א. "אמרי לקמיה" כעבדא קמיה מריה. "אמרו ליה" לשון של רעים. וכאן "אמרי לקמיה", אמר לעצמו, בבחינת דיברתי אני עם ליבי. ולכך אין תשובה.
ב. זו שאלת מה לפנים, כך נחקק בראשית היצירה, "ואין טעם ברצון".