שאלה:
שלום כב' הרב. ברצוני לשאול מהי הדעה הרווחת לגבי מהן שבע החכמות?
האם אנו יודעים כיצד נקראות החכמות הללו בתקופתנו בשמם המודרני, במידה ושמם השתנה?
ומהי דרגת הנחיצות בלימודן וידיעתן?
האם אנו יודעים כיצד נקראות החכמות הללו בתקופתנו בשמם המודרני, במידה ושמם השתנה?
ומהי דרגת הנחיצות בלימודן וידיעתן?
תשובה:
ז' החכמות נתבארו בספר יער הלבנון מהרב יש"ר מקלאנדיא, שביאר את ז' החכמות, והם הגיון אלהות, תשבורת, ניגון, פילוסופיא, תכונה והלצה. הובא בשם הגדולים (מערכת ספרים אות ו'). אולם לא נדפס. ועיין הרמ"ע מפאנו (ליקוטים) אסנת גימ' ז' פעמים חכמה, יוסף ידע ז' חכמות. ועיין רסיסי לילה (אות נו) שבחלוקת ז' מיני חכמות נבוכו המתחכמים. ועיין ספר עללות אפרים (מאמר קיב) בים סוף קרע להם ים החכמה (הים נקרע בזכות יוסף כמ"ש חז"ל מה ראה הים וינס ראה ארונו של יוסף), ועשה להם דרך ומסלול ונפתחו להם צינורות החכמה, וכו', עד שנקרעו כל מימות שבעולם (מכילתא בשלח), כל ז' חכמות. כי יש ז' ימים, ימי השבוע, ויש ז' ימים, ז-ים, יע"ש.
ועיין רבינו בחיי, תרומה (כה, לא), המנורה בשבעה נרותיה תרמוז לתורה הנקראת אור, שנאמר (משלי ו,כג) כי נר מצוה ותורה אור, והיא כוללת שבע חכמות, וכו', וזה ענין המנורה בעצמה, כי כלה מקשה אחת, (והוא עצמות חכמת התורה סוד האחדות), ונחלקה לשבעה קניה. שורש לז' חכמות. כמ"ש בעקידת יצחק (תרומה) כל החכמים הסכימו שהחכמה כלה אחת היא, כמו שהבית בנין אחד בכללו, אלא שנחלקה לשבעה חלקים וכו', עד שלזה יקראו ז' חכמות. ועיין באברבנאל (מלכים, א, פ"ח ד"ה ואתה) והיו שבעת הנרות רומזים אל שבע החכמות, לפי שכלם ימצאו בתורת האלקים.
והמעתיק מתורת ישראל חכמת התורה לאוה"ע הוא נשמות הגרים ששורשם יתרו. ולכך כתב בספר מעשי ה' שיתרו יש לו ז' שמות, כנגד ז' חכמות אלו. וחכמה זו נקראת חכמה נפולה ושורשה בנפילים כמ"ש שם, שהנפילים יש להם ז' שמות, ענקים, נפילים, רפאים, אימים, גבורים, זמזומים, זוזים (ועיין פרי צדיק (אחרי מות, ב) ז' חכמות שורשם חכמת הרשות מקליפת נגה) וכו', כמ"ש חז"ל (בר"ר כו,ז) וכו', ואם כן אלו הז' שמות שנקראו הם נגד שבע חכמות שנפלטו לסט"א.
אולם אע"פ ששורשה בתוה"ק נראה בחיצוניות כחכמה לעצמה, כמ"ש במלבי"ם (רמזי המשכן), ופרי התבונה הזאת הם ז' חכמות שהמציאו בנ"א משכלם. אולם בפנימיות יניקתה מן התורה. ועיין העמק דבר ויקהל (פל"ז פי"ט) והנה ששה קני מנורה עם הנר האמצעי הן המה ז' חכמות חיצוניות הטפלים לתורה, ושהתורה צריכה להם להתפרש בכל פרטי שיעורין וכד' לבאור התורה. וע"ז מצויר גביעים, המורים על השקאה, שהתורה משקה בחכמות, כדאיתא בבכורות דף ח', שר' יהושע עמד על דבר נפלא בחכמת הטבע ע”י דקדוקי תורה. ועיין מהרש”א (מנחות כט ע”א), ונאמר בה מזוקקות שבעתים, שע"י כל ז' חכמות מזוקקות ומצורפות. ועיין רמב"ם (יסודי התורה פ"ד) שחכמת האומות תהא כרקחות וטבחות לתורה. והחכמות משקים הדעת לדעת ולהבין דקדוקי דבר ה', עיי"ש עוד בפרשת בהעלותך (פ"ח פ"ב) שבלי ידיעה בכל החכמות א"א לבא לכמה עיקרי תורה.
ועיקר גילוי ז' החכמות בבית שני כמ"ש בהרחב דבר (פקודי לט, לב) כי בבית שני יתחזק כח פלפולה של תורה עם שבע החכמות. ועיין שו"ת יכין ובועז (ח"א סימן קלד ד"ה אני) שתכלית שבע החכמות הוא ששכל ההיולאני שבאדם יתקשר עם השכל הנקנה לו בהשגת המושכלות, ויהיו לאחדים עם השכל הפועל, רחמנא ליצלן מהאי דעתא, עיי"ש.
ועיין בספר אמרי בינה לבעל בן איש חי (דף רנא), בחיוב ללמוד חכמות אלו. ועיין מהרש"א (ב"ב קלב ע"א ד"ה לקיים) ריב"ז שהיו בו כל הדברים הכוללים ז' החכמות וכו', דבקטן שבכולם היו בו כל ז' חכמות. ועיין חתם סופר דרשות (בשלח) כי כל החכמות הם רקחות וטבחות לתורה, והם שערים ופתחים לה. ועיין חת"ס (ע"ז פה ע"א ד"ה בנות מלכים) שארי החכמות שהם פלגשים לתורה לרקחות וטבחות.
ושורש כל חכמות נפולות אלו כנ"ל (נפילים), מחכמה ובינה דעולם הנקודות שירדו אחוריהם לז"ת. ואלו הם ז' חכמות של אחוריים שמשמשים לדבר אחר, וע"ש כן נקראו אחוריים.
ועיין רבינו בחיי, תרומה (כה, לא), המנורה בשבעה נרותיה תרמוז לתורה הנקראת אור, שנאמר (משלי ו,כג) כי נר מצוה ותורה אור, והיא כוללת שבע חכמות, וכו', וזה ענין המנורה בעצמה, כי כלה מקשה אחת, (והוא עצמות חכמת התורה סוד האחדות), ונחלקה לשבעה קניה. שורש לז' חכמות. כמ"ש בעקידת יצחק (תרומה) כל החכמים הסכימו שהחכמה כלה אחת היא, כמו שהבית בנין אחד בכללו, אלא שנחלקה לשבעה חלקים וכו', עד שלזה יקראו ז' חכמות. ועיין באברבנאל (מלכים, א, פ"ח ד"ה ואתה) והיו שבעת הנרות רומזים אל שבע החכמות, לפי שכלם ימצאו בתורת האלקים.
והמעתיק מתורת ישראל חכמת התורה לאוה"ע הוא נשמות הגרים ששורשם יתרו. ולכך כתב בספר מעשי ה' שיתרו יש לו ז' שמות, כנגד ז' חכמות אלו. וחכמה זו נקראת חכמה נפולה ושורשה בנפילים כמ"ש שם, שהנפילים יש להם ז' שמות, ענקים, נפילים, רפאים, אימים, גבורים, זמזומים, זוזים (ועיין פרי צדיק (אחרי מות, ב) ז' חכמות שורשם חכמת הרשות מקליפת נגה) וכו', כמ"ש חז"ל (בר"ר כו,ז) וכו', ואם כן אלו הז' שמות שנקראו הם נגד שבע חכמות שנפלטו לסט"א.
אולם אע"פ ששורשה בתוה"ק נראה בחיצוניות כחכמה לעצמה, כמ"ש במלבי"ם (רמזי המשכן), ופרי התבונה הזאת הם ז' חכמות שהמציאו בנ"א משכלם. אולם בפנימיות יניקתה מן התורה. ועיין העמק דבר ויקהל (פל"ז פי"ט) והנה ששה קני מנורה עם הנר האמצעי הן המה ז' חכמות חיצוניות הטפלים לתורה, ושהתורה צריכה להם להתפרש בכל פרטי שיעורין וכד' לבאור התורה. וע"ז מצויר גביעים, המורים על השקאה, שהתורה משקה בחכמות, כדאיתא בבכורות דף ח', שר' יהושע עמד על דבר נפלא בחכמת הטבע ע”י דקדוקי תורה. ועיין מהרש”א (מנחות כט ע”א), ונאמר בה מזוקקות שבעתים, שע"י כל ז' חכמות מזוקקות ומצורפות. ועיין רמב"ם (יסודי התורה פ"ד) שחכמת האומות תהא כרקחות וטבחות לתורה. והחכמות משקים הדעת לדעת ולהבין דקדוקי דבר ה', עיי"ש עוד בפרשת בהעלותך (פ"ח פ"ב) שבלי ידיעה בכל החכמות א"א לבא לכמה עיקרי תורה.
ועיקר גילוי ז' החכמות בבית שני כמ"ש בהרחב דבר (פקודי לט, לב) כי בבית שני יתחזק כח פלפולה של תורה עם שבע החכמות. ועיין שו"ת יכין ובועז (ח"א סימן קלד ד"ה אני) שתכלית שבע החכמות הוא ששכל ההיולאני שבאדם יתקשר עם השכל הנקנה לו בהשגת המושכלות, ויהיו לאחדים עם השכל הפועל, רחמנא ליצלן מהאי דעתא, עיי"ש.
ועיין בספר אמרי בינה לבעל בן איש חי (דף רנא), בחיוב ללמוד חכמות אלו. ועיין מהרש"א (ב"ב קלב ע"א ד"ה לקיים) ריב"ז שהיו בו כל הדברים הכוללים ז' החכמות וכו', דבקטן שבכולם היו בו כל ז' חכמות. ועיין חתם סופר דרשות (בשלח) כי כל החכמות הם רקחות וטבחות לתורה, והם שערים ופתחים לה. ועיין חת"ס (ע"ז פה ע"א ד"ה בנות מלכים) שארי החכמות שהם פלגשים לתורה לרקחות וטבחות.
ושורש כל חכמות נפולות אלו כנ"ל (נפילים), מחכמה ובינה דעולם הנקודות שירדו אחוריהם לז"ת. ואלו הם ז' חכמות של אחוריים שמשמשים לדבר אחר, וע"ש כן נקראו אחוריים.
קטגוריות
