529. בסיבתם של הטעמים בתנ”ך [#5314]

י"ז כסלו התש"פ

שאלה:

שלום לכבוד הרב, השם ישמרהו ויחיהו. האם אפשר לומר שהטעמים שיש בקריאת התורה או בתהילים, אחד הסיבות שלהם אם לא העיקרית, כך עלה במחשבתי, שהיא כדאי להעביר לנו כמה שאפשר בכתב את האופן שבו הדברים נאמרו למשה רבינו מפי הקדוש ברוך הוא, והאופן שבו דוד המלך אמר אותם. כלומר, כמו שהרב נותן שיעור תורה ואחר כך מתמללים את השיעור, אז בתמלול שיחה, לא מועבר הרגש של הרב במקומות מסוימים, הגבהת הקול, ההתפעלות, השמחה, הזעקה של כאב בשיחות מוסר, וכו'.
ולכן חשבתי אולי זה אותו דבר עם הטעמים, כדי שהדברים ישפיעו עלינו כמה שיותר בנפש, בתיקון המידות, ואהבה יראה ודבקות לה', כדי שנבין איפה הקדוש ברוך הוא, שמח, הרים את קולו, היה חשוב לו הנקודה הזאת ביותר, וכו', ואם בתהילים כאמור: שנחווה כמה שיותר את הרגש של דוד המלך בכל נקודה בכל אמירה, ואז אם נקרא עם הטעמים הללו, אזי: א' הדברים יותר ישפיעו עלינו, ב' המטרה שאם נקרא כך, אז עם הזמן הלב שלנו יהיה לב של דוד המלך. אם אפשר לומר שזה דומה לתווים של ניגון, ששיר שמנגנים אותו ללא תווים לא דומה כלל וכלל לשיר עם תווים מכל הבחינות.

תשובה:

אמת. אור וכלי. אותיות כלי, והניקוד אור. ויתר על כן טעמים פנימיות האור. ועל ידי הטעמים דבקים בשרש התנועה של המשפיע.