537. צבעים ביחס לספירות [#5322]

י"ז כסלו התש"פ

שאלה:

ברצוני לכתוב לעצמי סידור בכתב סת"ם עם תגים כדי לראות צורת האותיות וכו', כש"כ בספר נפה"ח. רציתי בנוסף לניקודים של שמות השם להוסיף צבעים הרומזים על הספירה. רציתי לדעת מה הוא הצבע המתאים לכל ספירה, ומה המקור (ראיתי קצת ברמ"ק אבל אינני יודע אם הדברים מוסכמים ע"פ האר"י ושאר מקובלים).

תשובה:

סוד הגונים הוזכר באדרא רבה (קלז ע"ב), חיוור וסומק ואוכם וירוק. כנגד חד"ר, חג"ת, ומלכות. ופעמים יקרא המלכות תכלת. ושאר הגוונים הם תערובת של אלו עם נטיה דקה לאחד מהם.
ועיקר דברים אלו נתבארו ברמ"ק בפרדס רימונים שער י' שער הגוונים, בירור כל ספירה וגווניה. אולם אין לנו שמועה מסודרת בכתבי האריז"ל, אלא מפוזר אנה ואנה, ונזכיר מקצתם.
עיין ספר הליקוטים, כי תצא, שאלו ד' הגוונים הם ב' אותיות הוי"ה, עיי"ש.
ועיין שער מאמרי רשב"י, פירוש ספד"צ, פ"א.
ועיין עץ חיים שער מ"ג פ"ג.
ועיין ספר הליקוטים זכריה, פ"ב.
ועיין שער רוה"ק ו ע"ב, שחור – עשיה, אדום – יצירה, לבן – בריאה.
ועיין עץ חיים שער יג, פ"ה, מ"ת – שערות א"א, לבנות. ז"א, שחורות. נוק', אדומות.
ועיין שער מאמרי רשב"י, בראשית, בענין אור הנר והפתילה.
ועיין פע"ח שער הציצית, פ"ד. וכן שער הכוונות שם דרוש ד'.
ועיין עץ חיים שער נ' פ"ב, בענין ד' מרות, לבנה אדומה ירוקה ושחורה. ושם עוד פ"ז ובשערי קדושה ח"א, פ"א.
ועיין שם שער מ"ז, פ"ז, מ"ת, שבינה נקראת קו ירוק והוזכר פעמים הרבה.
ועיין שער מאמרי רשב"י, פירוש ספד"צ, פ"ב, בסוד הגונים שבעין.
ועיין שער רוה"ק עם פירוש יוס"ד, דף נט ע"א.