שאלה:
שלום הרב, אני לא מבין את התפקיד שהנצרות משמשת בהיסטוריה העולמית. האם הרב יכול להסביר מהפנימיות של התורה מהו תפקידו של יש"ו?
תשובה:
עיין ספר השרשים לרד"ק (ערך נצר) פירוש, שמורות ונשגבות מהשיג אליהם לדעתם. ועיין רש"י (ירמיהו לא, ה) נוצרים, צופים בראשי מגדלים להכריז קול שנשמע למרחוק, ל"א נוצרים כמו נוצר חסד לאלפים, לשון שומרים. והבן ששורש יניקתם מ"נוצר חסד". וזהו "חסד לאומים חטאת".
ובגדר הדינים של הנוצרים עיין רמב"ם הלכות עכו"ם פ"ט ה"ד. וכן הלכות מאכלות אסורות פי"א הלכה ז', פיה"מ ע"ז א, ג. וכן בסוף הלכות מלכים (ומבואר שם שאמונתם מבוא ואמצעי להאיר את אור האמונה האמיתית, עיי"ש). (ועיין שו"ת תשובות והנהגות כרך ג' סימן שי"ז).
ורש"י במקומות רבים פירש מינין, תלמידי ישו, עיין ברכות י"ב ע"ב ד"ה מינות, ר"ה יז ע"א ד"ה המינין, יומא מ ע"ב, ועוד. ולעומת כך עיין תוס' ע"ז ב' ע"א ד"ה אסור, שו"ת רש"י שכ"ז, רבינו ירוחם נתיב יז ח"ה, מאירי ע"ז ח ע"א, וכן באר הגולה חו"מ רס"ו אות ב', וכן תכ"ה אות ש'. וכן שו"ת שאילת יעב"ץ מ"א.
ועיין סנהדרין (מג ע"א), ישו הנוצרי יוצא ליסקל על שכישף והסית והדיח את ישראל, ועיין סוטה (מז ע"א), כל המעשה עמו.
והנה שורש הנצרות נקרא ע"ש אדום – עשו, עיין ספר העקרים (מאמר רביעי, פרק מב). ועיין ספר המספיק לעובדי השם לר' אברהם בן הרמב"ם (בראשית פרק כה, פסוק כג), ובסוף בית שני כאשר נחלשו ישראל, וגברו אדום, והם היו סיבה לחורבן בית שני, כמו שהתנבא דוד בזה, ואמר, זכר ה' לבני אדום את יום ירושלם, כלומר מיסדי שיטתם אחרי מות ישו ימח שמו כמה שנים, כמו שהוא מפורסם, ולפיכך נתיחסו הנוצרים כולם לאדום. ועיין אברבנאל (ישעי' פרק לה) שכתב, כל הנוצרים המאמינים בדת ישו הם בלי ספק בני אדום, בני עשו, ועיי"ש עוד, ולהיות ישו הנוצרים תחת מאדים, היה דמו בראשו.
והבן שיש התנגדות עשו – אדום ליעקב, ושורשו ויתרוצצו הבנים בקרבה, וכל המשכו. ויש התנגדות של עשו - אדום ליוסף הנקרא שטנו של עשו. ועיקר גילוי עשו כנגד יעקב, ועיקר גילוי ישו ימ"ש נגד יוסף. ולכך חדשו ברית חדשה כנגד ברית האמת, שהיא מדתו של יוסף. וזהו שמו יש-ו, י"ש עולמות כנגד י"ש עולמות לכל צדיק, ואות ו', אות ברית קודש שצורתו וא"ו כנודע, והיא המדה הששית, "כי כל בשמים ובארץ". ולכך מת ישו ביום שישי (עיין אוצר המדרשים).
ונודע שישו שם אביו היה יוסף בן פנדירא, ושם אמו מרים. עיין ספר הגימטריאות לר' יהודה החסיד פרשת עקב. יוסף דייקא כנ"ל.
ועומק מדתו של יוסף דאחיד בשמיא וארעא, חיבור רוחניות וגשמיות, ולעומתם קליפת הנוצרים, כמ"ש ברד"ק (תהלים פרק יט, פסוק י) הכופרים הנוצרים שאומרים, כי התורה שנתנה בהר סיני היה לה זמן עד עת בא ישו הנוצרי, כי עד זמנו היתה גופנית, ומעת שבה הוא צוה להבין אותה רוחנית.
ועיין ספר הגימטריאות הנ"ל, לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב (דברים כג, יט), ומחיר כלב בגימטריא ישו, והוא פגם אות ברית קודש. והבן מאוד עוד, שישו קליפה למשיח בין יוסף, והוא בחינת אתנן זונה, וכן הוא קליפה למשיח בן דוד, והוא בחינת מחיר כלב. כמ"ש בפ"ב דשבת שביום מיתתו של דוד המלך שאל שלמה בנו ב' שאלות, א' על כבוד דוד שמוטל בחמה, ועל כלבים של אבא שרעבים.
ועיין פסקי ריא"ז (סנהדרין פ"ז ה"ג אות יג) ישו הנוצרי יהושע שמו, וחכמים כינוי שמו ישו. ועיין פסקי הרי"ד (סנהדרין סג ע"ב) וישו הנוצרי ישוע שמו, וקראוהו ישו לגנאי. והבן ישוע קליפת יהושע בן נון משבט יוסף. ועיין עמק המלך (הקדמה) וכן אשם ששי (ישו) שהיה מקדיח תבשילו ברבים. והרי שהגדירו כ"שישי", יסוד – יוסף (וכן כתב שם כן פעמים רבות, כגון הקדמה ג' פרק ט, שער תיקוני התשובה פרק א' שער י"ז, פרק כ). וכן כתב בספר מפתח השמות לר"א אבולעפיה, פרשת נח, יום הששי, ישו הנוצרי. וכן כתב שם פרשת בא, וכן חותם יום הששי ישו הנוצרי, ונצלב בער"פ כמ"ש בסנהדרין (ולשיטת תוס' הרא"ש מז ע"א בסוטה איכא ב' ישו). בחינת שעה שישית. ועיי"ש שביאר את שורשו של ישו, שיסודו ממזר בן הנדה, חומר ראשון שהוא הבכור לכל נברא, עיי"ש.
ועיין גנזי רמח"ל (עמ' קד), סוד ירבעם היה מועד להיות משיח בן יוסף, וקליפת ישו השייכת לכך.
ועיין בהרחבה בספר מעיני הישועה לאברבנאל, מעיין ח, תמו, ה, ואילך. ועיין רמב"ן מאמר הויכוח. וספר הקבלה לראב"ד, וספר יוחסין מאמר ראשון, וכן שם אות השי"ן, ושם מאמר השישי. ועיין שו"ת יביע אומר, ח"ג, יו"ד, סימן ט'.
ומהות שיטתם (ויש לידע שבתוכם ישנם כמה כיתות, ואמונתם שונה) עיין ספר העקרים (מאמר שלישי, פרק כה) תורת ישו הנוצרי שבארה בפרוש, שהאלוה אב ובן ורוח הקודש ושכלם דבר אחד. וזה הר"ת אברהם: א - אב, ב - בן, רה - רוח הקודש, ם - מחוברים ביחד וזה נוצר חסד מידתו של אברהם בקדושה, ולעומתם הנוצרים. והוא קליפה בשורש לסוד תלת קשרין מתקשרין דא בדא קוב"ה אורייתא וישראל. ובהשתלשלות זו קליפה בפועל ל"משה ותרין משיחין", שהם בסוד תלת, וקליפת ישו קליפה למשיח כנ"ל. ולכך רמזו הנוצרים על הפסוק "עד כי יבא שילה", עליו, עיי"ש באברבנאל ועוד מפרשים, ומשה דא שילה בגימ' כמ"ש חז"ל. ועיין ר' חיים פלטיאל (ויחי, פרק מט, פסוק י') יבא שילה ולו, ר"ת ישו.
ועיין רמח"ל אדיר במרום (עמ' תס"ג), שישו הוא זמרי, ומשה נקבר מול בית פעור ע"מ לתקנו, כי משה סוד השילוש דקדושה, ולכך נידון ישו בצואה רותחת כמ"ש בגיטין (נז ע"א), שהוא בחינת עבודת פעור. ועיי"ש, שעטרה של דוד היתה שקועה שם, והיינו כח החיבור בין משיח בן יוסף למשיח בן דוד, שהוא משה.
ובגדר הדינים של הנוצרים עיין רמב"ם הלכות עכו"ם פ"ט ה"ד. וכן הלכות מאכלות אסורות פי"א הלכה ז', פיה"מ ע"ז א, ג. וכן בסוף הלכות מלכים (ומבואר שם שאמונתם מבוא ואמצעי להאיר את אור האמונה האמיתית, עיי"ש). (ועיין שו"ת תשובות והנהגות כרך ג' סימן שי"ז).
ורש"י במקומות רבים פירש מינין, תלמידי ישו, עיין ברכות י"ב ע"ב ד"ה מינות, ר"ה יז ע"א ד"ה המינין, יומא מ ע"ב, ועוד. ולעומת כך עיין תוס' ע"ז ב' ע"א ד"ה אסור, שו"ת רש"י שכ"ז, רבינו ירוחם נתיב יז ח"ה, מאירי ע"ז ח ע"א, וכן באר הגולה חו"מ רס"ו אות ב', וכן תכ"ה אות ש'. וכן שו"ת שאילת יעב"ץ מ"א.
ועיין סנהדרין (מג ע"א), ישו הנוצרי יוצא ליסקל על שכישף והסית והדיח את ישראל, ועיין סוטה (מז ע"א), כל המעשה עמו.
והנה שורש הנצרות נקרא ע"ש אדום – עשו, עיין ספר העקרים (מאמר רביעי, פרק מב). ועיין ספר המספיק לעובדי השם לר' אברהם בן הרמב"ם (בראשית פרק כה, פסוק כג), ובסוף בית שני כאשר נחלשו ישראל, וגברו אדום, והם היו סיבה לחורבן בית שני, כמו שהתנבא דוד בזה, ואמר, זכר ה' לבני אדום את יום ירושלם, כלומר מיסדי שיטתם אחרי מות ישו ימח שמו כמה שנים, כמו שהוא מפורסם, ולפיכך נתיחסו הנוצרים כולם לאדום. ועיין אברבנאל (ישעי' פרק לה) שכתב, כל הנוצרים המאמינים בדת ישו הם בלי ספק בני אדום, בני עשו, ועיי"ש עוד, ולהיות ישו הנוצרים תחת מאדים, היה דמו בראשו.
והבן שיש התנגדות עשו – אדום ליעקב, ושורשו ויתרוצצו הבנים בקרבה, וכל המשכו. ויש התנגדות של עשו - אדום ליוסף הנקרא שטנו של עשו. ועיקר גילוי עשו כנגד יעקב, ועיקר גילוי ישו ימ"ש נגד יוסף. ולכך חדשו ברית חדשה כנגד ברית האמת, שהיא מדתו של יוסף. וזהו שמו יש-ו, י"ש עולמות כנגד י"ש עולמות לכל צדיק, ואות ו', אות ברית קודש שצורתו וא"ו כנודע, והיא המדה הששית, "כי כל בשמים ובארץ". ולכך מת ישו ביום שישי (עיין אוצר המדרשים).
ונודע שישו שם אביו היה יוסף בן פנדירא, ושם אמו מרים. עיין ספר הגימטריאות לר' יהודה החסיד פרשת עקב. יוסף דייקא כנ"ל.
ועומק מדתו של יוסף דאחיד בשמיא וארעא, חיבור רוחניות וגשמיות, ולעומתם קליפת הנוצרים, כמ"ש ברד"ק (תהלים פרק יט, פסוק י) הכופרים הנוצרים שאומרים, כי התורה שנתנה בהר סיני היה לה זמן עד עת בא ישו הנוצרי, כי עד זמנו היתה גופנית, ומעת שבה הוא צוה להבין אותה רוחנית.
ועיין ספר הגימטריאות הנ"ל, לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב (דברים כג, יט), ומחיר כלב בגימטריא ישו, והוא פגם אות ברית קודש. והבן מאוד עוד, שישו קליפה למשיח בין יוסף, והוא בחינת אתנן זונה, וכן הוא קליפה למשיח בן דוד, והוא בחינת מחיר כלב. כמ"ש בפ"ב דשבת שביום מיתתו של דוד המלך שאל שלמה בנו ב' שאלות, א' על כבוד דוד שמוטל בחמה, ועל כלבים של אבא שרעבים.
ועיין פסקי ריא"ז (סנהדרין פ"ז ה"ג אות יג) ישו הנוצרי יהושע שמו, וחכמים כינוי שמו ישו. ועיין פסקי הרי"ד (סנהדרין סג ע"ב) וישו הנוצרי ישוע שמו, וקראוהו ישו לגנאי. והבן ישוע קליפת יהושע בן נון משבט יוסף. ועיין עמק המלך (הקדמה) וכן אשם ששי (ישו) שהיה מקדיח תבשילו ברבים. והרי שהגדירו כ"שישי", יסוד – יוסף (וכן כתב שם כן פעמים רבות, כגון הקדמה ג' פרק ט, שער תיקוני התשובה פרק א' שער י"ז, פרק כ). וכן כתב בספר מפתח השמות לר"א אבולעפיה, פרשת נח, יום הששי, ישו הנוצרי. וכן כתב שם פרשת בא, וכן חותם יום הששי ישו הנוצרי, ונצלב בער"פ כמ"ש בסנהדרין (ולשיטת תוס' הרא"ש מז ע"א בסוטה איכא ב' ישו). בחינת שעה שישית. ועיי"ש שביאר את שורשו של ישו, שיסודו ממזר בן הנדה, חומר ראשון שהוא הבכור לכל נברא, עיי"ש.
ועיין גנזי רמח"ל (עמ' קד), סוד ירבעם היה מועד להיות משיח בן יוסף, וקליפת ישו השייכת לכך.
ועיין בהרחבה בספר מעיני הישועה לאברבנאל, מעיין ח, תמו, ה, ואילך. ועיין רמב"ן מאמר הויכוח. וספר הקבלה לראב"ד, וספר יוחסין מאמר ראשון, וכן שם אות השי"ן, ושם מאמר השישי. ועיין שו"ת יביע אומר, ח"ג, יו"ד, סימן ט'.
ומהות שיטתם (ויש לידע שבתוכם ישנם כמה כיתות, ואמונתם שונה) עיין ספר העקרים (מאמר שלישי, פרק כה) תורת ישו הנוצרי שבארה בפרוש, שהאלוה אב ובן ורוח הקודש ושכלם דבר אחד. וזה הר"ת אברהם: א - אב, ב - בן, רה - רוח הקודש, ם - מחוברים ביחד וזה נוצר חסד מידתו של אברהם בקדושה, ולעומתם הנוצרים. והוא קליפה בשורש לסוד תלת קשרין מתקשרין דא בדא קוב"ה אורייתא וישראל. ובהשתלשלות זו קליפה בפועל ל"משה ותרין משיחין", שהם בסוד תלת, וקליפת ישו קליפה למשיח כנ"ל. ולכך רמזו הנוצרים על הפסוק "עד כי יבא שילה", עליו, עיי"ש באברבנאל ועוד מפרשים, ומשה דא שילה בגימ' כמ"ש חז"ל. ועיין ר' חיים פלטיאל (ויחי, פרק מט, פסוק י') יבא שילה ולו, ר"ת ישו.
ועיין רמח"ל אדיר במרום (עמ' תס"ג), שישו הוא זמרי, ומשה נקבר מול בית פעור ע"מ לתקנו, כי משה סוד השילוש דקדושה, ולכך נידון ישו בצואה רותחת כמ"ש בגיטין (נז ע"א), שהוא בחינת עבודת פעור. ועיי"ש, שעטרה של דוד היתה שקועה שם, והיינו כח החיבור בין משיח בן יוסף למשיח בן דוד, שהוא משה.
קטגוריות
