שאלה:
יש אומרים כי עולמנו הגשמי קיים אך ורק כציור בנשמת האדם ואין לו כל מציאות אובייקטיבית. שמסביבנו קיים רק אורו של הבורא ית' המקיף אותנו, והנשמה יודעת להרגיש ולפענח את האור המקיף הזה ולתרגם אותו למה שאנו קוראים מציאותנו. האם לגישה הזאת יש בסיס בזהר הקדוש ואו באריז"ל ואו בכתבים של רבותינו? רב תודות.
תשובה:
הרמח"ל כתב שכל העולמות אינם אלא משל, ופנימיותם ומהותם הנהגה של הקב"ה. והיו אלו שהבינו שאינם קימים בפועל, וצווחו על כך רבות, כגון הלשם ועוד. אולם נתבאר בהרחבה בשיעורי דעת שודאי הם קיימים. וגם המשל הוא ממשי ממש. ולכך כל העולמות קיימים בפועל ממש ממש ואלו הם כל גדרי תורה. וכן הרחיבו בנקודה זו בתורת חב"ד, ועוד. עיין ספר הערכים חלק ט.
ובעומק יותר. כל עולם תחתון ביחס לעליון, העליון תופס את התחתון כדמיון, כחלום. וע"כ נאמר, "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים". וביחס לעולם העליון הכל אור, וזהו "אור חדש על ציון תאיר". ומצד התפיסה של העליון הכל אור, ולתפיסתו התחתון בדימיונו יוצר את עולמו. אולם ביחס לתחתון, הוא נמצא בעולם חושי גמור, וכל גדרי הדין בנוים על כך שזהו מציאות גמורה. והס מלהזכיר שהוא דמיון, כי בזה ביטל כל גדרי תורה ח"ו וח"ו.
ובעומק יותר. כל עולם תחתון ביחס לעליון, העליון תופס את התחתון כדמיון, כחלום. וע"כ נאמר, "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים". וביחס לעולם העליון הכל אור, וזהו "אור חדש על ציון תאיר". ומצד התפיסה של העליון הכל אור, ולתפיסתו התחתון בדימיונו יוצר את עולמו. אולם ביחס לתחתון, הוא נמצא בעולם חושי גמור, וכל גדרי הדין בנוים על כך שזהו מציאות גמורה. והס מלהזכיר שהוא דמיון, כי בזה ביטל כל גדרי תורה ח"ו וח"ו.
קטגוריות
