576. הסתכלות התורה על עושר וכבוד של ימות משיח [#5361]

י"ז כסלו התש"פ

שאלה:

ב"ה. לכבוד הרב שלום רב.
רציתי לשאול מה גישת היהדות על עושר וכבוד. כתוב "אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר בכבוד". לכאורה בעל המאה הוא בעל הדעה, ואם היינו שואפים להון גשמי, לא היינו צריכים להיות תלויים בכל מני גבירים ושועי עולם. הן בגלות )כדוגמת הפריץ), והן עכשיו שמנסים לתקוע מקלות בגלגלים לכל העניינים שבקדושה בדורנו אנו באמצעות כספים.
אני שואל כי יש קשת מאוד רחבה של גישות מצד כל גדולי עולם, הן ליטאים הן חסידים, הן ספרדים הן אשכנזים, הן למדנים הן אנשי חסידות ומעשה. האם יש הדרכה לכלל בעניין זה, או שכל פרט צריך לברר לו דרך בזה על פי מזלו ותפקידו.
אנסה לחדד יותר את השאלה בע"ה. הרמב"ם אומר על תקופת משיח שלא יחסר שום דבר וכו', והמעדנים יהיו מצויים כעפר וכו, ולא רעב ללחם ולא מצא למים כי אם לשמוע את דבר השם. האם מציאות זו היא בן רגע? בן יום? כרעם ביום בהיר? או שיש לנו חלק בזה, וזה יהיה תהליך, שאם כן מה בחובתינו להשתדל בעניין?

תשובה:

חובתינו לדבוק ב"אור" של משיח שהוא אור האחדות, אור האחד. ולצפות לגילויו. ואז כמו אצל נח שנים שנים באו אל התיבה מאליהם ללא טרחתו. וכמו בזווג שאמרו חז"ל שיש מי וזווגו בא אליו כיצחק, כן שפע של עושר וכבוד יבא ממילא מאור זה. כמו שהשתא אמרו חז"ל, עשה דברים לשם פעלם וכו', וסוף הכבוד לבא ממילא, כן בימות משיח.
כי אורו של משיח אור של בטחון שלמעלה מקללת ההשתדלות, כקודם חטא אדה"ר.