שאלה:
לכבוד הרב שליט"א. מה שאמר הרב ב"דע את ביתך" שהאדם צריך לקשר בבית בעיקר ע"י קשר נשמה ופחות ע"י הגוף, לא הבנתי נכון, דאם מזהה עצמו יותר עם הנשמה וכן אם רוצה אחדות בעיקר ע"י הנשמה ולא עם הגוף, אז תאוות הגוף מקבל החלשה אצלו, ועי"ז לכאורה הוא מחריב את כל השלום בית שלו. ואע"פ שהרב מבאר שם ב"דע את ביתך" שאין הכוונה לאחדות נשמות בלבד, כיון שאנו צריכים בזמן הזה גם קשר של גוף, ואין אנו במדרגת קודם החטא, ועל כן לעולם יש לנו אחיזה של גוף, מ"מ הרב מייסד שם שעיקר הקשר הוא ע"י נשמה, ואחדות ע"י הגוף נעשה רק לנגע ולא עונג.
וא"כ מה שהבנתי בדעת הרב הוא, שבחיי נשואין, צריך לגלות את אור הנשמה אל תוך מערכת הגוף. אבל לא הבנתי איך אני יכול לעשות זה בפועל. ממה נפשך, אם הקשר הוא נשמתי אז האחדות ע"י הגוף אינו כלום, ואם מתקשרים ע"י הגוף אז קוברים את נשמתם. מסמתא לא הבנתי את כל היסוד שנאמר שם.
וא"כ מה שהבנתי בדעת הרב הוא, שבחיי נשואין, צריך לגלות את אור הנשמה אל תוך מערכת הגוף. אבל לא הבנתי איך אני יכול לעשות זה בפועל. ממה נפשך, אם הקשר הוא נשמתי אז האחדות ע"י הגוף אינו כלום, ואם מתקשרים ע"י הגוף אז קוברים את נשמתם. מסמתא לא הבנתי את כל היסוד שנאמר שם.
תשובה:
עיקר החיבור צריך שיהא ע"י הנשמה, למי שנמצא במדרגה זו. אולם גם חיבור של גוף שיש בו ענג, צריך שיכיר שתכלית עונג זה הוא נגע. וירגיש כך גם לו במעט. והרי שזה עוצר את תוקף הענג להתפרץ, כי שכלית ורגשית חש לפחות באופן חלקי שזהו נגע. וא"כ מצד הנשמה חיבור פנימי, מצד הגוף חיבור חלקי ע"י ענג, שנצטמצם ע"י הנגע שבו. והוא הוא עומק הענין הפנימי לא למלאות תאוותו. אולם מי שיש חשש שיפול באיסור ח"ו עי"כ, אינו במדרגה זו כלל לעשות כן.
קטגוריות
