שאלה:
[על מנת להבין את השאלות הללו יש ללמוד את סדרת "עולמה הפנימי של בת ישראל"].
א. לאחר התבוננות בקשר עליון מול קשר של האדם עם עצמו יש אצלי אי בהירות כיצד ניתן לבודד ביניהם, שהרי קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל חד הם. הקשר שלי לעצמי אם הבנתי נכון הוא בעיקר קשר לנשמה שלי ולא יתכן להפריד את נשמתי מאלוקי או מתורתי. אם יקחו ממני את אלוקי או את תורתי, פירושו שיקחו את נשמתי. האם קיימת הפרדה בין הקשרים?
ב. קשר של האדם עם עצמו הוא בעיקר קשר לנשמתו אך גם לגופו - כפי הבנתי המצומצמת כיצד יתכן שהתורה מצווה על האדם למסור את חייו למען הקשר העליון: "בכל לבבך ובכל נפשך - אפילו נוטל נפשך"?
ג. ועוד מצינו מסירת קשר תחתון למען קשר עליון "קח נא את בנך... והעלהו לעולה", איך זה מסתדר בכל מערך הקשרים לפי דרגת חשיבות?
ד. הקשר שלי עם בעלי לכאורה הוא קשר של צד אך בהתבוננות נוספת הוא נראה כחלק בלתי נפרד של קשר של האדם עם עצמו, שהרי הם נשמה אחת, וכמו שנא' בשיעור: אשה טובה עושה רצון בעלה - מכוונת לרצונו, ורצונו של האדם זה הוא בעצמו, וכן הוא אוהבת כגופו, ובאמת ההרגשה האמיתית היא שבעל ואשה הם חד ממש. האם ניתן לומר שאלו שני קשרים נפרדים של פנים וחוץ?
ה. לאחר התבוננות במערכת הקשרים של מטה, היתה לי התלבטות משמעותית האם לתת דרוג לפי חוזק הקשר אצל הילדים שלי, עד כדי שלא הצלחתי לעשות זאת. לכאורה יש הבדל של עומק קשר שחשים כלפי הילדים: יש ילדים עם צרכים יותר מיוחדים, ממילא הקשר כלפיהם חזק יותר - כפי גודל ההשקעה. יש ילדים שיותר קרובים אלינו בשורש נשמתם, ואז ממילא אנו חשים אליהם קרבה יתירה. האם ניתן לתת לגיטימציה להבדל בין הקשרים או שלכאורה אם אני מרגישה הבדל בין הילדים ממילא אני עוברת על: לעולם אל ישנה אדם בין הבנים, שאפילו אם אני לא משנה באופן חיצוני, הרי שילדים חשים את רגשות הוריהם והם מבחינים בשוני? האם אני צריכה לעבוד ע"כ שהקשר יהיה זהה כלפי כל אחד מילדיי?
ו. מהו המדד בין סוגי הקשרים. האם היחס בין הקבלה מול הנתינה כלפי השני? או כשקיים הבדל מוכרח הקשר נשאר קיים ולא משנה רמת הנתינה או סוג הנתינה (רוחני או גשמי)?
ז. דוגמאות שונות - הורים – יתכנו סיעודיים הזקוקים לעזרה מלאה מהילדים, האם נשארים כקשר עליון?
ח. יתכן ילדים שייחסם כלפי ההורים לצערנו הוא לא כעליון (יתכן מזלזול, אך יתכן מחולי נפשי של הורה, חוסר תקשורת וכו') האם משנה לסוג קשר? או רק נחשב כלא מדויק?
ט. אישה צעירה שנתעלתה להיות כרבנית. ביחס כלפי מבוגרות ממנה, נחשבת כקשר עליון? או כל אחת כפי מה שחשה כלפיה?
י. אדם עניו באמת, המחשיב את קשרי סביבתו כעליון, האם נחשבים כקשר עליון? או כקשר סביבתי באופן מסוים?
יא. וכן על זה הדרך בקשרים חברתיים יתכן אדם כאמור כקשר סביבתי / למי שנמצא תחתיו אך אני מקבלת ממנו הרבה יותר ביחס לנתינה או להפך. האם זה משנה את סוג הקשר או רק את האופן? האם יתכן שישתנה סוג הקשר וכן רמת הקשר במהלך תקופות בחיים?
יב. לעניין חוזק הקשר במה נמדד בכמות / איכות / רמת פתיחות. יתכן בני משפחה שנפגשים עמם הרבה בחוויות של מעגל השנה (והקשר הוא מאז ומעולם) וכן ההתנהגות בסביבתם יותר טבעית. אך מולם יש חברה עם קשר (משלב מאוחר יותר) אך פתיחות פנימית לנפש ועבודת ה', קשר אמיתי, וכן מחייבת יותר בהתנהגות עמה, אך פחות חוויות חיצוניות.
א. לאחר התבוננות בקשר עליון מול קשר של האדם עם עצמו יש אצלי אי בהירות כיצד ניתן לבודד ביניהם, שהרי קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל חד הם. הקשר שלי לעצמי אם הבנתי נכון הוא בעיקר קשר לנשמה שלי ולא יתכן להפריד את נשמתי מאלוקי או מתורתי. אם יקחו ממני את אלוקי או את תורתי, פירושו שיקחו את נשמתי. האם קיימת הפרדה בין הקשרים?
ב. קשר של האדם עם עצמו הוא בעיקר קשר לנשמתו אך גם לגופו - כפי הבנתי המצומצמת כיצד יתכן שהתורה מצווה על האדם למסור את חייו למען הקשר העליון: "בכל לבבך ובכל נפשך - אפילו נוטל נפשך"?
ג. ועוד מצינו מסירת קשר תחתון למען קשר עליון "קח נא את בנך... והעלהו לעולה", איך זה מסתדר בכל מערך הקשרים לפי דרגת חשיבות?
ד. הקשר שלי עם בעלי לכאורה הוא קשר של צד אך בהתבוננות נוספת הוא נראה כחלק בלתי נפרד של קשר של האדם עם עצמו, שהרי הם נשמה אחת, וכמו שנא' בשיעור: אשה טובה עושה רצון בעלה - מכוונת לרצונו, ורצונו של האדם זה הוא בעצמו, וכן הוא אוהבת כגופו, ובאמת ההרגשה האמיתית היא שבעל ואשה הם חד ממש. האם ניתן לומר שאלו שני קשרים נפרדים של פנים וחוץ?
ה. לאחר התבוננות במערכת הקשרים של מטה, היתה לי התלבטות משמעותית האם לתת דרוג לפי חוזק הקשר אצל הילדים שלי, עד כדי שלא הצלחתי לעשות זאת. לכאורה יש הבדל של עומק קשר שחשים כלפי הילדים: יש ילדים עם צרכים יותר מיוחדים, ממילא הקשר כלפיהם חזק יותר - כפי גודל ההשקעה. יש ילדים שיותר קרובים אלינו בשורש נשמתם, ואז ממילא אנו חשים אליהם קרבה יתירה. האם ניתן לתת לגיטימציה להבדל בין הקשרים או שלכאורה אם אני מרגישה הבדל בין הילדים ממילא אני עוברת על: לעולם אל ישנה אדם בין הבנים, שאפילו אם אני לא משנה באופן חיצוני, הרי שילדים חשים את רגשות הוריהם והם מבחינים בשוני? האם אני צריכה לעבוד ע"כ שהקשר יהיה זהה כלפי כל אחד מילדיי?
ו. מהו המדד בין סוגי הקשרים. האם היחס בין הקבלה מול הנתינה כלפי השני? או כשקיים הבדל מוכרח הקשר נשאר קיים ולא משנה רמת הנתינה או סוג הנתינה (רוחני או גשמי)?
ז. דוגמאות שונות - הורים – יתכנו סיעודיים הזקוקים לעזרה מלאה מהילדים, האם נשארים כקשר עליון?
ח. יתכן ילדים שייחסם כלפי ההורים לצערנו הוא לא כעליון (יתכן מזלזול, אך יתכן מחולי נפשי של הורה, חוסר תקשורת וכו') האם משנה לסוג קשר? או רק נחשב כלא מדויק?
ט. אישה צעירה שנתעלתה להיות כרבנית. ביחס כלפי מבוגרות ממנה, נחשבת כקשר עליון? או כל אחת כפי מה שחשה כלפיה?
י. אדם עניו באמת, המחשיב את קשרי סביבתו כעליון, האם נחשבים כקשר עליון? או כקשר סביבתי באופן מסוים?
יא. וכן על זה הדרך בקשרים חברתיים יתכן אדם כאמור כקשר סביבתי / למי שנמצא תחתיו אך אני מקבלת ממנו הרבה יותר ביחס לנתינה או להפך. האם זה משנה את סוג הקשר או רק את האופן? האם יתכן שישתנה סוג הקשר וכן רמת הקשר במהלך תקופות בחיים?
יב. לעניין חוזק הקשר במה נמדד בכמות / איכות / רמת פתיחות. יתכן בני משפחה שנפגשים עמם הרבה בחוויות של מעגל השנה (והקשר הוא מאז ומעולם) וכן ההתנהגות בסביבתם יותר טבעית. אך מולם יש חברה עם קשר (משלב מאוחר יותר) אך פתיחות פנימית לנפש ועבודת ה', קשר אמיתי, וכן מחייבת יותר בהתנהגות עמה, אך פחות חוויות חיצוניות.
תשובה:
א. כל קשר הוא גם קשור לעצמו וגם קשור בזולתו, ונצרך לראות בפועל כל קשר גם לעצמו.
ב. מחד צריך לברר כל קשר במדרגתו, ומאידך מסירות נפש למסור קשר תחתון לקשר עליון, כי התכלית התכללות בעליון.
ג. העלאת קשר תחתון של בנו, לעצמו, ויתר על כן לעילא, "עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה", ולכן גם פרחה נשמתה של שרה לעילא.
ד. הם חד והם נפרדים. מחד צריך זיהוי עצמי פרטי, ומאידך זיהוי אחדותי.
ה. אין קשר זהה, לכל ילד נצרך קשר יחידני ממקום אחר בנפש התואם את מהות נפשו, ולכך בהכרח יש שוני בפנימיות.
ו. כל קשר מורכב מכמה חלקים, ובדקות כל קשר מורכב מכל החלקים כולם, ויש להתעמק על כל חלק, והיחס של החלק ביחס לכל חלקיו.
ז. גם כעליון וגם להיפך. גם מקבל וגם נותן.
ח. בפנימיות זהו עליון ותחתון, בחיצוניות תערובת.
ט. יש קשר הנקרא בגמרא תלמיד חבר, גם תחתון, גם עליון, וגם לצידו.
י. כנ"ל.
יא. כן, זה משנה את סוג הקשר. כן, כך מבואר בגמרא. לדוגמא, אצל דוד ואחיתופל, בתחלה היה רבו, אח"כ חבירו, ואח"כ תלמידו.
יב. ישנם סוגי קשרים וכל קשר יש לו יחסות אחרת. בחיצוניות זהו כמות, בפנימיות זהו איכות. קשר משפחתי – גופני. קשר חברתי - נפשי. קשר רוחני – נשמתי. רמת פתיחות פעמים זהו חלק של הנפש הבהמית, ופעמים חלק של הנפש האלוקית.
ב. מחד צריך לברר כל קשר במדרגתו, ומאידך מסירות נפש למסור קשר תחתון לקשר עליון, כי התכלית התכללות בעליון.
ג. העלאת קשר תחתון של בנו, לעצמו, ויתר על כן לעילא, "עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה", ולכן גם פרחה נשמתה של שרה לעילא.
ד. הם חד והם נפרדים. מחד צריך זיהוי עצמי פרטי, ומאידך זיהוי אחדותי.
ה. אין קשר זהה, לכל ילד נצרך קשר יחידני ממקום אחר בנפש התואם את מהות נפשו, ולכך בהכרח יש שוני בפנימיות.
ו. כל קשר מורכב מכמה חלקים, ובדקות כל קשר מורכב מכל החלקים כולם, ויש להתעמק על כל חלק, והיחס של החלק ביחס לכל חלקיו.
ז. גם כעליון וגם להיפך. גם מקבל וגם נותן.
ח. בפנימיות זהו עליון ותחתון, בחיצוניות תערובת.
ט. יש קשר הנקרא בגמרא תלמיד חבר, גם תחתון, גם עליון, וגם לצידו.
י. כנ"ל.
יא. כן, זה משנה את סוג הקשר. כן, כך מבואר בגמרא. לדוגמא, אצל דוד ואחיתופל, בתחלה היה רבו, אח"כ חבירו, ואח"כ תלמידו.
יב. ישנם סוגי קשרים וכל קשר יש לו יחסות אחרת. בחיצוניות זהו כמות, בפנימיות זהו איכות. קשר משפחתי – גופני. קשר חברתי - נפשי. קשר רוחני – נשמתי. רמת פתיחות פעמים זהו חלק של הנפש הבהמית, ופעמים חלק של הנפש האלוקית.
קטגוריות
