שאלה:
הרב שליט"א דיבר כמה פעמים על ענין חומרות בהלכה, שצריכים להיות מותאמים למדרגת הלב, ואשמח לברר בפרטות כמה עניינים.
א. לא ברור לי כלל מהו הגדר של "חומרא" ומהו הגדר של עיקר הדין. האם עיקר הדין פירושו, שו"ע לבני ספרד ורמ"א לבני אשכנז, או פסקי המשנ"ב. והרי גם בזה יש מחלוקות לאין ערוך, פעמים שיש ספק בדעת השו"ע, פעמים שרוב האחרונים חולקים על השו"ע, פעמים שהשו"ע מביא כמה דעות ויש מחלוקת באחרונים האם צריך לחשוש לכל הדעות או לא, וכו' וכו'.
ב. וכן מנהגי האריז"ל שהובאו בבן איש וחי ובכף החיים, מי ראוי לנהוג כך, והאם בני ספרד צריכים לנהוג כך אע"פ שאינם יודעים עד היכן הדברים מגיעים.
ג. וכן בדברים שנתחדשו בדורנו, כגון גנטור, מים של שבת, לעשר פעם נוספת לחומרא, כל המוצרים החשמליים שיש חשש מלאכה בשימושם בשבת, ונחלקו בכך פוסקי הדור, האם צריך תמיד לחשוש לפוסק המחמיר, האם תלוי מיהו הפוסק, תלוי באיסור דאורייתא או דרבנן, וכן על זה הדרך.
ד. וכן בדברים מציאותיים, כגון כשרויות, שיש הטוענים שאין כיום מי שמקיים את דברי השו"ע כפשוטו בבדיקת הסירכות בבשר בהמה, וכיוצ"ב (וזה אומר בכה וזה אומר בכה).
והרי שמרוב חששות לא מצאנו ידינו ורגלינו כלל, ויש הנוטים לבטל הכל במחי יד, ויש החוששים להכל ובכך עסוקים בעיקר במורכבויות של עולם המעשה. ומאידך וכי בדברים הנוגעים לאיסור תורה ח"ו האדם יתעלם ולא יברר מה קורה, והרי רוב הפעמים כמעט ואין בידו כלל את האפשרות לברר, בין מצד המציאות, ובין מצד הידיעה הרחבה שנצרכת לכך בהלכה. והריני במבוכה גדולה. ברור לי שחלק גדול מהדברים הנ"ל הם מחמת הגלות הנוראית שבה אנו נמצאים שהכל הוא בגדר ספק, עמלק, אבל עכ"פ בתוך גלות זו כיצד אפשר להסתכל על הדברים בצורה ברורה יותר?
יישר כח גדול על הכל.
א. לא ברור לי כלל מהו הגדר של "חומרא" ומהו הגדר של עיקר הדין. האם עיקר הדין פירושו, שו"ע לבני ספרד ורמ"א לבני אשכנז, או פסקי המשנ"ב. והרי גם בזה יש מחלוקות לאין ערוך, פעמים שיש ספק בדעת השו"ע, פעמים שרוב האחרונים חולקים על השו"ע, פעמים שהשו"ע מביא כמה דעות ויש מחלוקת באחרונים האם צריך לחשוש לכל הדעות או לא, וכו' וכו'.
ב. וכן מנהגי האריז"ל שהובאו בבן איש וחי ובכף החיים, מי ראוי לנהוג כך, והאם בני ספרד צריכים לנהוג כך אע"פ שאינם יודעים עד היכן הדברים מגיעים.
ג. וכן בדברים שנתחדשו בדורנו, כגון גנטור, מים של שבת, לעשר פעם נוספת לחומרא, כל המוצרים החשמליים שיש חשש מלאכה בשימושם בשבת, ונחלקו בכך פוסקי הדור, האם צריך תמיד לחשוש לפוסק המחמיר, האם תלוי מיהו הפוסק, תלוי באיסור דאורייתא או דרבנן, וכן על זה הדרך.
ד. וכן בדברים מציאותיים, כגון כשרויות, שיש הטוענים שאין כיום מי שמקיים את דברי השו"ע כפשוטו בבדיקת הסירכות בבשר בהמה, וכיוצ"ב (וזה אומר בכה וזה אומר בכה).
והרי שמרוב חששות לא מצאנו ידינו ורגלינו כלל, ויש הנוטים לבטל הכל במחי יד, ויש החוששים להכל ובכך עסוקים בעיקר במורכבויות של עולם המעשה. ומאידך וכי בדברים הנוגעים לאיסור תורה ח"ו האדם יתעלם ולא יברר מה קורה, והרי רוב הפעמים כמעט ואין בידו כלל את האפשרות לברר, בין מצד המציאות, ובין מצד הידיעה הרחבה שנצרכת לכך בהלכה. והריני במבוכה גדולה. ברור לי שחלק גדול מהדברים הנ"ל הם מחמת הגלות הנוראית שבה אנו נמצאים שהכל הוא בגדר ספק, עמלק, אבל עכ"פ בתוך גלות זו כיצד אפשר להסתכל על הדברים בצורה ברורה יותר?
יישר כח גדול על הכל.
תשובה:
א. יש דרך לילך אחר רוב פוסקים בכל ענין. ויש דרך לילך אחר פוסק קבוע בכל ענין.
ב. נחלקו רבותינו האם זה שייך לכולם, וזה היה עיקר הוראת רוב רבני ספרד, משורש בן איש חי, כף החיים וכו', ודלא כהפשטנים. ודעת רבני אשכנז ברובם שזה שייך למדרגת האדם.
ג. ראוי לבחור לעצמו פוסק כנ"ל, או לילך אחר רוב חכמי הדור.
ד. יבכה לקב"ה שיכנס לפיו מן המותר בלבד, וישתמש בכשרויות של אלו שמוחזקים ליראים ומדקדקים מאוד, אולם יסמוך רק על הקב"ה. ואם אפשר לפני כל אכילה יתפלל שלא יכשל.
ב. נחלקו רבותינו האם זה שייך לכולם, וזה היה עיקר הוראת רוב רבני ספרד, משורש בן איש חי, כף החיים וכו', ודלא כהפשטנים. ודעת רבני אשכנז ברובם שזה שייך למדרגת האדם.
ג. ראוי לבחור לעצמו פוסק כנ"ל, או לילך אחר רוב חכמי הדור.
ד. יבכה לקב"ה שיכנס לפיו מן המותר בלבד, וישתמש בכשרויות של אלו שמוחזקים ליראים ומדקדקים מאוד, אולם יסמוך רק על הקב"ה. ואם אפשר לפני כל אכילה יתפלל שלא יכשל.
קטגוריות
