שאלה:
אנחנו מבקשים בברכת המזון: "ואל תצריכנו לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלואתם". השאלה היא האם היום מושג הלואה הוא שונה, כיון שלמעמד הממוצע לא ניתן כלל לחתן ילדים ללא נטילת הלואות (ואני מדבר על הלוואות שיש כסף להחזיר מידי חודש), לעומת פעם שהלוואה הייתה ניטלת עבור מזון או ביגוד ואולי לכך הכוונה של הברכה? ואם אין חילוק, אז איך ייתכן שרוב העולם אינו מתברך בברכה שסידרו חכמינו לומר בנוסח קבוע כל יום?
תשובה:
בודאי שהכונה הפנימית אף על כל הלואה. ואנו בגלות, ולכך רוב העולם אינו זוכה לברכה זו בשלימות.
יתר על כן, ביארו רבותינו שהכוונה שיחוש שזה מאת השי"ת ולא מן הנותן או המלוה בשר ודם. וזהו כי אם לידך וגו', שהאדם הנותן או המלוה הם בסך הכלי ידא אריכתא של הקב"ה.
יתר על כן, ביארו רבותינו שהכוונה שיחוש שזה מאת השי"ת ולא מן הנותן או המלוה בשר ודם. וזהו כי אם לידך וגו', שהאדם הנותן או המלוה הם בסך הכלי ידא אריכתא של הקב"ה.
קטגוריות
