שאלה:
לכאורה קשה חו"נ"ן לאדם דעת זה הכחבה ומתת אלוקים להרחיב את האדם? אולי אפשר לומר מצידו יתברך שמחלק מחכמתו אלינו כביכול וכלשון הברכה חלק מחכמתו ליראיו
[מקול הלשון #1618]
שאלה מפורתת 10-12-2019
סליחה התכוונתי לכתוב שלכאורה חונ"ן שזה לתת וכפי שמופיע בברכת "חונן לאדם דעת" זה ההיפך מכח צימצום וכפי שמצינו אונ"ן. איך זה מסתדר?
בדומה צריך עיון לכאורה שבאופ"ן מפרש הרב "או פנים" ואילו באוצ"ר פירש "אור צר". א"כ לכאורה היה יכול לפרש אופ"ן "אור פנים" ומניין ליה שזה כך?
תשובה:
א. לשון הקודש בנוי בסוד ההפכים, דבר והיפוכו כלולים יחדיו. ולכך כאשר מוצאים לשונות שהם דבר והיפוכו אין זה סתירה, [אצ"ל: אלא?] גילוי המקור של דבר והיפוכו. ובפרטות, חונן – עניינו נתינה. אולם לא נתינה שלמה כפי כוחו הבלתי בעל גבול, או? אלא? מצומצם, ולכך יש בו "ון".
ב. כיון שאופנים בעולם השפל, עולם העשיה, לכך הפירוש היותר גלוי הוא או פנים, ולא אור פנים, כי בעשיה אור הפנים יותר בכיסוי, ועיקרו אחור. אולם בפנימיות אמת הדבר שזהו אור פנים.
משא"כ אוצר, ששורשו אוצר של יראת שמים.
קטגוריות
