שינה חזקה שלא זוכרים את החלום [#5551]

ד' טבת התש"פ

שאלה:

שלום לרב. רציתי לשאול לגבי שינה חזקה שלא זוכרים את החלום או איבוד הכרה שאדם מאבד את הכרתו.לאן התודעה שלו נעלמת .כשאני שם אני לא מרגיש שום חסרון ודווקא אני מאוד אוהב את המקום הזה ולא מיאוש שלא רוצה להיות קיים אלה אצלי זה מקום שלא צריך מילוי והשלמה.רציתי לדעת האם באמת יש מקום כזה בנפש שאדם אוהב את הנעלמות ומאיפה היא יכולה לנבוע שאדם טוב לו שם .תודה מראש

תשובה:

יש דומם, צומח, חי, מדבר. ובדומם התודעה העצמית מאוד מאוד נעלמת. וכאשר האדם נכנס למקום הדומם בנפש הוא כמעט בלתי תודעה. כי האדם יש בו את כל החלקים, דומם שבמדבר, צומח שבמדבר, חי שבמדבר, ומדבר שבמדבר.

במקום זה האדם מתנתק מכל העומסים הנפשיים ונח בשקט פנימי. ולכך פעמים שהנפש נח ונעים לה במקום זה כי הדומם אינו חש כמעט הרגש של חסר, ורצון להשלמה, ולכך לא מתגלה בו תנועה גמורה כתנועה של צומח, חי, מדבר.

השורש העליון של מקום זה הוא בבחינת “אך לאלקים דמי נפשי”, לשון דממה, שהאדם נכנס למקום של דומם (אדם – דומם, שורשים קרובים) ושם כולו נתון ומסור בידיו ית”ש כביכול, כגמול עלי אמו, שכמעט אין בו דעת ותודעה כלל, אלא נמשך בתמימות אחר אמו.