שאלה:
לכבוד הרב, שליט"א,
1 - לא הבנתי את הקושי לעשות הכנעה והבדלה בנפרד?
2 - איך אפשר לעשות את שניהם יחד?
תשובה:
כתב בספר לקט אמרי פנינים בשם הבעש"ט (והובא בבעל שם טוב על התורה, במקור מים מים חיים, נח, עמוד התפלה, אות פ"ג) וז"ל, ויכניע עצמו בהכנעת עפר ואפר ממש, בהשתתפות נפש כל חי תולע קטן, אין ממש בטל ומבוטל, אזי מתברר הניצוץ הקדוש ונתחבר למעלה אל החיות האמיתי, ואז ע"י ההכנעה הגדולה בא ההבדלה מלמעלה שלא יפול מרוב ההכנעה למטה, ובהכרח נעשה הבדלה בין טוב לרע, והרע נופל למטה לנוקבא דתהומא רבה, ואח"כ בא המתקה באור וחיות אלהות, וטועם מעין עוה"ב.
ועיין זוהר חי (בראשית כד ע"א) וצריך להבדלה להבדיל ולהסיר הקליפה ע"י הכנעה.
והרי מבואר שהכנעה ללא הבדלה יכול ליפול למטה, כי כח הרע מושכו למטה, ורק כאשר נבדל הרע נקשר לעילא, כי רע המפרידו?.
ועיי"ש וז"ל, ע"י הכנעה זאת אם הוא בלב אמת לאמתו, תיכף יש הבדלה, ובדלים ממנו כח המסכים והחומות, כי ע"י הכנעה אמתית שמפזר כל הונו ומדרגות שלו לחיילות הסובבים, חיילות הקדושה, והוא נשאר עני ואביון ומשתף עצמו עם כל בעלי חי, אז בדלין כל המסכים שנעשו באחיזת עינים, וע"י הבדלה הזה בא להמתקה אמתית עד שנפשו נכללת באור א"ס שבתוך ההיכלות ואותיות.
ועיין עוד היכל ברכה (לך לך) וז"ל, הכנעה הבדלה המתקה, עיבור יניקה מוחין, עולמות נשמות אלוהות. והבן שמקבלים אהדדי. ושם (וישלח) הקביל זאת לניקוד, חולם חיריק שורוק. ושם (משפטים) הקביל זאת לאורות, ניצוצין, כלים. ובאוצר החיים (בא) כתב וז"ל, ופסח נשחט בשלש כיתות, קהל עדה ישראל, כטעם יחוד ברכה קדושה, אברהם יצחק יעקב, מחשבה דיבור מעשה, הכנעה הבדלה המתקה, עיבור יניקה מוחין, אריך קציר? קצר? בינוני וכו', דורון תפלה מלחמה, וכו', נפש רוח נשמה, חיבור זיווג נישוק, עיי"ש בהרחבה. ועוד כתב (ויקרא) שמקביל לכוונה תורה מצוה, ר"ת כת"ם. ועיי"ש עוד בפ' וילך. ועיין עוד זוהר חי, בראשית כ"ד ע"א. [?לא ברור ציטוט מהיכן זה?] שמעתי ממורי (הבעש"ט) בתקוני תפלה צריך הכנעה הבדלה המתקה. ובאמת כל כתבי האר"י נכללים באלו השלשה.
ועיין רשפי אש, אות פ"ד. תולדות יעקב יוסף, נח, אות ג'. קונטרס אחרון. כתונות פסים, בהר. זאת הברכה, אות י"ג ואות כ"ה. ובן פורת יוסף, לך לך. ושארית ישראל, שער השובבי"ם, דרוש ז'. ועיין טהרת הקודש, מבוא השער, פרקים ג'-ד', שביאר ענין זה בלשון פשוטה ובהרחבה.
והבן מאוד שיש שני מהלכים בהכנעה, ובכל פעם דברו באופן אחד מהם. ואלו הם.
א. הכנעה מלפני השי"ת.
ב. הכנעה – להכניע את הרע.
לדוגמא. הכנעה לפני השי"ת, עיין תולדות יעקב יוסף (וזאת הברכה אות יג) וז"ל, וזהו הכנעה כאילו הוא אינו מדבר רק השכינה. וכן הלשון שהוזכר לעיל, "ע"י הכנעה זאת אם הוא בלב אמת לאמיתו", זהו הכנעה לקב"ה. וכן באוצר חיים (קדושים) וז"ל, וזהו הכנעה מאוד לפניו ית"ש. ובזוהר חי (בראשית כד ע"א) וז"ל, הכנעה, אין, לב נשבר לפני קונו. ושם (ריז ע"א) וצריך הכנעה עד אַין לפני קונו. והוא בחינת שער הכניעה בחובות הלבבות.
קטגוריות
