שאלה:
שלום כבוד הרב, ברוך השם אני משתדלת להיות שמחה. וטוב לי באופן כללי. לאחרונה יצא לי לקרוא על כך שכתוב בגמרא (?) שאם אדם יכול להיות לוטש אבנים טובות ובמום זה הוא אופה לחם. אפילו אם הוא עושה מלאכה נצרכת ובאופן טוב, הוא אינו עושה את תפקידו ואת שליחותו בעולם. איך אני יכולה לחתור לידיעת השליחות שלי בעולם? כיום אני לומדת מקצוע ריפוי בעיסוק וגם מתנדבת חובשת. אבל האהבה שלי לתורה ויכולת טובה של ניסוח בדיבור ובכתיבה גורמים לי להרגיש שאולי אני הולכת בכיוון נחמד מאד ואולי אני גם אצליח בזה. אבל שמא אני מפספסת את הייחודיות שלי והייעוד שלי? בחיזוק נשים? בעריכה לשונית של ספרי קודש, כתיבה שיכולה לעורר ולחזק? אשמח לעצתו וברכתו של כבוד הרב. ( השאלה לגבי תפקיד הנשמה, מלבד התפקיד העיקרי כרעייה ואם). (השם לברכה ...)
תשובה:
ישנם רובדים קרובים יותר לעצמיות הנפש וישנם חיצוניים יותר. לכתחילה קודם יש לבדוק את החלקים הקרובים יותר לעצמיות הנפש, ובדגומא שלכם כחיזוק נשים וכו'. ואחר בירור מתוך נסיון יש לבדוק אף נקודות חיצוניות יותר. ואם יש חיבור ראוי לב' החלקים יש לעשות את הנקודות הפנימיות עיקר והחיצוניות טפל.
כפי הנראה אצלכם החיבור לפנימיות יש לעשותו עיקר, ושאר החלקים כשילוב באיזון נכון.
בברכת השגת חלקכם השלם מתוך נועם שלוה ושמחה.
קטגוריות
