עבודת ד’ ורפואה שלמה [#5661]

ט"ז טבת התש"פ

שאלה:

שלום לכבוד הרב,
מזה זמן אני זוכה לעצות הרב באשר להתמודדות שלי עם מחלת הקוליטיס, דלקת מעי, בה חליתי. בהמשך לכך, אבקש את דעת הרב:
מזה זמן אני עובד בהתאם לספר בלבבי משכן אבנה חלק ב’, כאשר אני בשלב הראשון של העבודה המעשית – פיתוח ההכרה וההרגשה במציאות הבורא. ב”ה, אני חש התקדמות בנושא, שמח על כך שאני עמל באופן הדרגתי ומובנה, ומודה על כך לד’.
אלא, שבאחת התשובות שכתב לי הרב בנושא ההתמודדות עם המחלה, עלה כי חיזוק האמונה בהשגחה פרטית (הן בכל נושא – ובפרט בנושא המחלה) היא מפתח לרפואה, היות ואור האמונה בהשגחה פרטית מסלק את החלל שמלכתחילה יצר את המחלה.
ומכאן לשאלתי – רק בעוד שני שלבים, אגיע לחלק בו מלמד הרב כיצד לרכוש אמונה בהשגחה פרטית. בדרך – עלי לעמול על האמונה במציאותו ית’ ובהיותו קרוב. ממילא, אני נבוך – מחד גיסא, אני מצוי בעיצומה של עבודה על הכרת מציאות הבורא, החלק הבסיסי והראשון בעבודה (ומוצא בה סיפוק). מאידך, מצבי הרפואי (שלצערי, לכל הפחות על פי החוויה שלי – אינו משתפר) מחייב אותי עבודה על השגחה פרטית. אני חש הכרח בעבודה על השגחה פרטית, מפני שהמצב הרפואי כואב, מדאיג ודוחק – ואף גובה מחירים בתחומים שונים של חיי, כולל מצבי הרוחני. איני יודע כיצד נכון מבחינתי לפעול: האם להמשיך במסלול הקיים – פיתוח ההכרה במציאותו ולהמתין עד שאגיע לשלב בו אתקדם לשלב האמונה בהשגחה פרטית (שלב שיתכן שאגיע אליו רק בעוד זמן רב) או שמא עלי לדלג? ואולי – עלי ללמוד במקביל על שני השלבים (מה שספק אם ביכולתי לעשות).
אשמח להכוונת הרב בנושא.

תודה

תשובה:

אפשר לייחד יום בשבוע שבו העסק בהשגחה פרטית, לעת עתה. ואם הנפש דוחקת בזמנים מסוימים, באותה עת אפשר אף לעסוק בהשגחה פרטית.

בברכת והסירותי מחלה מקרבך.