שאלה:
בס"ד
לכבוד הרב שלום,
שמעתי מתלמיד חכם מפורסם של זמננו שמביא מהאר"י ז"ל, אבל לא ציין המקור, שהאישה היא בחינת מראה של בעלה.
ולנפקא מינה שיכול למצוא בחסרונות שבה את החסרונות שלו.
א. האם הרב מכיר את המקור לדברים האלו בכתבי האר"י ז"ל?
ב. ואם כך, מה היא הדרך הישרה למצוא את חסרונותיו בחסרונותיה כל אחד לפי בחינתו?
רוב תודות, על החכמה הנפלאה שהרב משפיע ומחזקנו ומאיר עיננו באפלה הכבדה של זמנינו.
תשובה:
א. כתב האריז"ל בשער ההקדמות (דף מז, ע"א. ודף פא, ע"א) נקראת הנקבה עניה, ונקראת אספקלריא דלא נהרא מגרמה כלום. ועיין עוד עץ חיים שער לב, פ"א, מ"ת. ושער לה, פרק ב'. ושער הפסוקים שמות. ואוצרות חיים שער זו"ן. ושער היחודים פרק א'. וכן עץ חיים ש"ו, פ"ה, מ"ת. ופ"ו, מ"ת. וש"ח, פ"ה, מ"ת. ושער כח, פ"ד, מ"ב. ושער כט, פ"א, מ"ב. ושער מ"ב, פי"ג, מ"ת. ושמ"ז, פ"ו. ועוד הרבה מאוד.
ב. כל חסרון שרואה באשתו בפרט ובכל אדם בכלל כמ"ש בשם הבעש"ט. יש לו לידע שחסרון זה נמצא בו ממש או מעין אותו חסרון.
אולם אילו יעסוק בכל עת כל ימיו יראה חסרון זולתו וחסרון עצמו. ולפיכך יש להתבונן בכך רק בדברים גדולים ממש. או בנקודה שבה עוסק עתה לתקן את נפשו.
קטגוריות
