שאלה:
לכבוד הרב שליט"א.
לאחר שהרב ענה בטוב טעם ודעת כדרכו בקודש. מה היא "התקרבות לתכלית בדרך ברסלו- דרך ברורה [4341]".
האם ניתן לשאול ג"כ, במשנת תורת חב"ד,
א. איך מגיעים ליעד של 'דביקות בה''?
ב. האם הדרך משתנה לפי הנשאים? וא'כ מה המשותף בניהם.
ג. אם כן (שמשתנה) האם זה דרך השתלשלות או יותר כדוגמת שורש וענפים.?
ד. האם שייך לתפוס רק דרך אחת של אחד הנשאים?
ה. האם השתא ב'דור השביעי' יש הארה טפי דווקא לפעול לפי הנשיא השביעי, או לאו דווקא ויותר תלוי לפי הנפש הפרטית.
תודה רבה לכבוד הרב שליט"א.
בברכת חנוכה שמח.
תשובה:
א. כמ"ש בתניא (פ"ג) וז"ל, "השכל שבנפש המשכלת, כשמתבונן ומעמיק מאד בגדלות ה', איך הוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב, נולדה ותעוררה מדת יראת הרוממות במוחו ומחשבתו לירא ולהתבושש מגדולתו ית' שאין לה סוף ותכלית, ופחד ה' בלבו. ושוב יתלהב לבו באהבה עזה כרשפי אש בחשיקה וחפיצה ותשוקה ונפש שוקקה לגדלות אין סוף ברוך הוא, והיא כלות הנפש כדכתיב נכספה וגם כלתה נפשי", וכו'.
והדעת הוא מלשון והאדם ידע את חוה, והוא לשון התקשרות והתחברות, שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאוד, ויתקע מחשבתו בחוזק בגדלות אין סוף ברוך הוא, הנה אם לא יקשר דעתו ויתקע מחשבתו בחוזק ובהתמדה, לא יוליד בנפשו יראה ואהבה אמתית, כי אם דמיונות שוא. וע"כ הדעת הוא קיום המדות וחיותן, והוא כולל חסד וגבורה, פירוש אהבה וענפיה ויראה וענפיה.
וזהו תורת חב"ד, חכמה – בינה – דעת, ככללות על רגל אחת. ולמעשה ממולץ ללמוד קונטרס העבודה וקונטרס התפלה, שהם הדרכה מעשית להנ"ל. ואידך פירושא הוא זיל גמור.
ב. כן. בחינת ז' נשיאים, ז' מדות, כנודע. המשותף, התכלית כנ"ל אות א'. והדרך להאיר דייקא אור א"ס בתחתונים, שכינה בתחתונים, משתנה כנ"ל. אולם לכו"ע יסודה כפי דברי התניא לעיל.
ג. בעלמא דתיקון עיקר המהלך שורש וענפים. ובעולם התהו עיקר המהלך השתלשלות. ולפ"ז תורת חב"ד אורות דתהו, מהלך השתלשלות, בכלים דתיקון מהלך שורש וענפים.
ד. כן אולם זה חלקי.
ה. אין לך אלא חכם שבימיך וזהו מצד הכלל. ולעולם לכל כלל יש פרט, ומצד הפרט יש לחפש את חלקו הפרטי שאינו תלוי בזמן.
קטגוריות
