שאלה:
ראשית, תודה על התשובות שהשיב לי הרב על השאלות הקודמות ששלחתי. רציתי לשאול עוד כמה
דברים, אנא ייטיב לי הרב לענות גם עליהם.
א. קיימת בנפשי סתירה חזקה שאני סובל ממנה כבר שנים. מצד אחד אני מרגיש צורך, אפי' הכרח, לדעת רבה תורה היטב, לפחות כל הש"ס ועוד ושאוכל לפסוק כל שאלה רגילה המתעוררת [נראה לי שזה בא יסוד האש, שלפי הנראה הוא היסוד החזק שבי]. אבל מצד שני אין לי הנאה בלימוד בקיאות, וכשאני מנסה לקיים מגמתי וללמוד מהר כגון במסגרת דף היומי אני נשרף מזה ומאבד חשק. אבל כשאני לא לומד מהר ש בי לחץ שאני לא מעותד לדעת ש"ס עד עשרים שנה וכדו', אף שמעצם הלימוד יש לי הרבה הנאה גישמאק. מה עלי לעשות, לוותר על ה'הכרח' לדעת הרבה ולשמוח בלימודי יום יום בלי להסתכל כמה אני ודע? אמנם איני יודע אם זה מציאותי בשבילי. וגם לא הצלחתי כ"כ למצוא מיצוע שישביע את ב' הצדדים. אנא הדריכני בדרך הנכונה.
ב. בס' דע את עצמך הרב מאריך לבאר שדרך התורה לאדם לסלק 'תדמית עצמית ירודה' הוא ע"י הזיהוי עם הנשמה, ולדעת שהנשמה לעולם טובה ולעולם אי"ז משתנה. אני סובל הרבה מתדמית עצמית ירודה בשביל מיעוט ידיעתי בתורה, ולא מפני מעשים רעים וכדו'. איך אני מתקן את זה ע"י זיהוי עם הנשמה? [האם נשמת האדם זוכר כל מה שהוא למד, ורק הגוף הוא שאינו זוכר?]
ג. בס' הנ"ל יש פרק שלם לבאר דרך לסלק פחדים ולחיות בשלוה, ע"י ביטול הרצונות. איני מבין, בשלמא צונות גשמיות יש לבטלם, אבל מה יעשה אדם עם רצונות רוחניות, לעלות בתורה ועבודה וכדו'. אם האדם בטלם הרי יפסיק לעבוד ולעמול, ואם לא יבטלם מ"מ יש לו רצונות ואינו שמח כמות שהוא ואינו חי בשלוה ברוגע? אנא הסבר לי.
ד. למדתי בלבבי משכן אבנה ח"א וב', וכמה שבועות אני עובד במהלך שמתבאר בבלבבי משכן אבנה, ובס"ד אני רואה הצלחה בזה ומתענג מהחזרה המרובה על היסוד הפשוט שיש בורא עולם. למדתי גם הס' ע את עצמך, ונראה לי שעצם המהלכים שבשני הספרים דומים, בלבבי משכן אבנה הוא גילוי הבורא בתוך העולם ודע את עצמך הוא גילוי הנשמה שבתוך האדם. חשבתי א"כ שאולי ניתן לשלב את ב' העבודות, בד בבד שאני עובד על קנין האמונה בהבורא נשמת העולם, אעבוד על גילוי נשמתי בדרך המתבארת בס' דע ת עצמך. האם אכן השערתי נכונה שב' המהלכים דומים, וגם האם למעשה אפשר לעבוד על ב' המהלכים ד בבד, או אולי זה יכביד על הנפש מדאי או אפסיד קנין אמיתי בדברים וכדו'?
תשובה:
א. עיקר התיקון הוא איזון פנימי של יסוד האש. ודבר זה נתבאר בהרחבה בשיעורי ארבעת היסודות, אש – גאוה, כעס, כבוד.
באופן מעשי עכשיו. יש לקבוע זמן בכל יום ללמוד הספק כגון שעתים וכדו' עם חזרות, וזולת זה אפשר לעסוק בעיון. החלטה חזקה שזה חלקי יצור השקטה.
ב. כן. נפשי יודעת מאוד. ובמתן תורה כל נפש קבלה את כל חלקה בתורה. וכן בכל גלגול לומד כל התורה ששייכת לגלגול זה בהיותו עובר ואח"כ בא מלאך ומשכחו כמ"ש בנדה.
ולכך זהו גדר בפנימיותו עדיין יודע, ובחיצוניותו שכח. וכל עמלינו הוא בבחינת שכחום וחזרו ויסדום כמ"ש בפ"ק דמגילה.
ג. יש לרצות רק אם הקב"ה רוצה בהם, רצון על תנאי. רצון גשמי ביטול כפשוטו. לעומת כך רצון רוחני, אם לא יצא לפועל, כלומר שאין זה רצונו ית"ש לעת עתה בפרטות.
ד. דומים ושונים, ואין לעבוד יחדיו ע"ד כלל. דברים אלו נתבארו בתשובות בהרחבה והודפסו בספר שאל לבי תשע"ח-ט'. (אונליין 5455)
קטגוריות
