שאלה:
לכבוד הרב, שליט"א,
ב"ה נתרוממתי לאין שיעור משמיעת השיעורים של הרב וממהלך החשיבה של הרב וכל האורות שקיבלתי מהשיעורים והספרים והשאלות ותשובות, וכתוצאה מזה אני נעשה אדם יותר פנימי יותר ב"ה, ואע"פ שרחוק אני מן השלימות ויש לי עדיין הרבה שלבים לעבור כדי להגיע לשלימותי, מ"מ ע"י המהלך של הרב יש לי מקום מדור בנפשי שמשם אני שואב פנימיות, אור, מנוחה, קדושה, מושגים, גדלות, מהלך חשיבה של יושר, והרגשה חדה של הרבש"ע בכל מצב. כתוצאה מזה קשה לי ללמוד בישיבה ששם אין נמצאים בנ"א פנימיים כמוני, כיון אני רואה הרבה בחורים ואברכים שכל השפת הגוף שלהם וכל התנועות שלהן וכל סגנון הדיבור שלהם מורה על זיהוי עם הגוף ולא עם הנשמה שלהן. ואפשר הסיבה לכך הוא משום שעדיין אין אני מזדהה כ"כ עם הנשמה שלהן וגם אני חושב הרבה על הגוף שלי (ו"כיצד אני נראה לבנ"א"), וכמו דברי הבעש"ט שהאדם רואה חסרונות באחרים משום שיש לו אותו חסרונות בדיוק. אבל זאת לא ברור לי, ואני חושש מאד שעיקר הסיבה משום שאני שונה מאחרים בכל שאני יותר פנימי מהן ויש לי כ"כ מושגים ברוחניות וע"כ אני סולד מאחרים שנראה כבנ"א מאד גופניים וחיצוניים, שהעיקר בחייהם הוא חיי הגוף שלהן, התאוות שלהן, ומראה הגוף שלהן, וכו'. ותמיד אני "דן" אותם ואני שונא אותם.
וגם קשה לי כיון שאני מרגיש מבודד מאחרים ושאין לי חברים. חשוב לי לציין שב"ה יש לי ב' חברים כאן בישיבה, א' מהן הוא מאד עוסק בשיעורי הרב וגם יש לו הבנה בהשיעורים והמושגים, והוא הבחור החשוב ארי' ליב שיין נ"י, מתלמידים הגדולים של הרב, וגם יש לי חברותא בכל יום לשלושים דקות ללמוד שיעורי הרב. זה פותר הבעיא של מציאת חברים ב"ה בעבורי, אבל אין זה פותר הבעיא שאני מרגיש שנאה וריחוק מכל שאר בני הישיבה, כשאני נמצא בבהמ"ד ולומד אני בחבורה, או כשאני הולך לחדר קפה לשתות קפה שאז אני שומע שיחתם בעניני שתות ודברים ריקים, ואז אני מרגיש שנאה כלפם, וכו'. אבל איני רוצה לשנוא אותם, אני רוצה לאהוב אותן, וגם אני רוצה להיות מעורב יותר עם הבריות ולהיות חבר של כולם, אבל קשה לי, מהסיבות שהזכרתי.
אני מבקש עצה מהרב לזה, וסליחה על כל האריכות. תודה רבה להרב על הכל,
תשובה:
מאמר החכם, "העולם כולם אוילים, והחכמים כגרים ביניהם". וזהו גר אנכי בארץ. וככל שאדם מתעלה יותר נעשה גר יותר כאן בארץ, ומנותק נפשית מתפיסת אנשי החומר. וזהו יסורי הצדיקים. ואשרי לו שאלו יסוריו.
אולם מאידך על האדם להיות מחובר לבנ"א בשיעור מסוים, ובכמה פנים.
- א- אהבה פנימית שלמעלה מטעם ודעת, מצד עומק הנשמה, ששורשם חד.
- ב- בנים אתם לה', ומצד כך כל ישראל מקושרים בבורא, ובכלל אהבת הבורא לאהוב את בניו. וכשם שאדם אוהב את בנו ואחיו אע"פ שהוא תינוק וחומרי, כן הדבר באהבת ישראל, ודו"ק היטב בזה.
- ג- למצוא בכל אדם ולו נקודה אחת טובה ולהתמקד בה.
- ד- להכיר שכמו שבאדם יש ראש, גוף, רגלים, עקב, וכו', כך בנפשות, ולכל אדם שורש אחר, ואין לזלזל בצורת עקב של "אדם".
- ה- אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. לכלל כל חלקיו. ולעולם לא תגיע כמו שאמר הרבי מקוצק.
- ו- ככל שאדם חי עולם פנימי נקי ושקט, הוא פחות מביט סביבותיו ובוחן בנ"א.
קטגוריות
