מצוות תפילין [#5831]

ל' שבט התש"פ

שאלה:

שלום לכבוד הרב,
בנוסח לשם ייחוד, מצוות תפילין (עדות המזרח) נכתב: ‘וציוונו הקב”ה להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהם ייחוד שמו ויציאת מצרים, על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המח, כדי שנזכור ניסים ונפלאות שעשה עמנו, שהם מורים על ייחודו ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשותבהם כרצונו… והריני משעבד לקב”ה הנשמה שהיא במח, והלב שהוא כנגד הזרוע, שהם עיקר התאוות והמחשבות, ובזה נזכור הבורא ונמעט הנאותינו…’
אני חושב שרבים, ובכללם אני, לא זוכים לכל זאת – על אף הנחה יומית של תפילין, כהלכה. כיצד ניתן להגיע לכל זאת, ובפרט שנראה שדברים אלו הם חלק מרכזי במצווה?

תודה ושבת שלום!

תשובה:

תפילין של ראש כנגד מח – וידעת היום.

תפילין של יד כנגד לב – והשבת אל לבבך.

וכאשר זו צורת עבודתו באופן תדיר להשיב ידיעותיו אל לבבו, אזי אור התפילין מסייע בידו, ואם לאו השפעתו דלה וקטנה.

והבן שיש בכל דבר עולם – שנה – נפש, כיסוד דברי רבותינו. ובחינת תפילין עצמן, בחינת עולם – חפצא. והוא כאור מקיף על הנפש. ואם הנפש פועלת כראוי אזי אור מקיף זה של עולם – תפילין, מסייע בידו. אולם אם אינו פועל כראוי, מתקים בו בחינת “מזלא חזי”, וכמעט אינו מושפע ומורגש באופן חושי בנפש.