שאלה:
שלום רב,
בספר בלבבי משכן אבנה חלק ב', הרב כותב שוב ושוב שעל האדם לפנות בכל יום ויום זמן מיוחד להתבוננות... שישב שעה אחת פנוי מכל עסקי העולם הזה ויחשוב רק על הנקודה הזו... אם לא מקדישים שעה אחת להתבוננות, אין תוקף למחשבות לאורך כל שעות היום...'.
היות ואני מתקשה הן במציאת הפנאי (כשעה) לעבודה זו, וגם מתקשה 'להחזיק ראש' בנושא זה במשך פרק זמן ארוך שכזה, חשוב לי לברר אם הרב מתכוון לשעה כפשוטו ממש (כשישים דקות), או לפרק זמן כלשהו, בו נושא זה מעסיק את האדם באופן בלבדי.
ברור, שקשה לתת בדבר שיעורים, ובפרט (אני מניח) שהדברים משתנים מזמן לזמן, אך שאלתי היא כיצד יוכל האדם לדעת מהו פרק הזמן המספיק עבורו, שאם יתמיד בפרק זמן זה בעבודה זו, יראה שינוי חיובי?
תודה.
תשובה:
הכוונה פרק זמן כלשהו, איש לפי ערכו ומצבו.
לכתחילה זהו זמן שהאדם משקיט את עצמו, ולאחר שהגיע להשקטה לפי ערכו מנסה לו מעט להחדיר אל הלב.
פחות מכך, יש בו תועלת של קביעות, ואף עליו יש לשמור מכל משמר. אולם תועלת אמת ישנה כאשר מגיע להשקטה ומתוכה עמל בנעם להחדיר אל לבו.
קטגוריות
