שאלה:
בס"ד
לכבוד הרב שליט"א
לאור דברי הרב אודות הזמן החדש שנכנסנו איליו, שעניינו אור היחידה, והעבודה בו לגלות בנפש את ההתקשרות התמידית והעמוקה אל מציאות ה', ודובר שהדרך גם באופן של מסירות נפש,
השאלה:
א. בכל מהלך השנה האחרונה רק למדתי ולא התבודדתי, והקשר הפשוט למציאות ה' הודחק יותר ויותר,
ולכן מובן שעלי להתעורר ולעבוד כדי לגלות קשר חזק של פשיטות, ומאידך, עומדת עבודת בניין המחשבה, שאני בקושי בתחילתה, מה הדירוג שעלי לתת לדברים, בתפישה הנפשית לעת הזו, ומה באופן המעשי, והאם יש מקום לכך שבתקופה מסוימת הסוגיה העיקרית תהיה ספרי בלבבי ח-ט-י'
ב. סובבו לי מהשמיים תקופת בידוד, מה הדירוג למצב מיוחד זה, ומה דעת הרב על התבודדות רצופה של כמה ימים.
ג. לעניין מסירות נפש, הודרכתי בעבר ע"י הרב: לא לפעול באופן הזה, היות וזה צורה של דילוג,
ועלי ללמוד צורה של בניין, האם כעת זה זמן של דילוג ולכן ההוראה הקודת לא שייכת לזמן זה?
תשובה:
א. לא. אלא בכל יום לייחד כמה דקות לקשר פשוט עם ה'.
ב. חלק ניכר מן הזמן לשקוע לעומק המחשבה. וחלקה הקטן התבודדות של השקטה. אולם רק בעת זו.
ג. לא לשנות.
כל אשר בכחך עשה, וה' ישלים החסר כראוי. יגעת "ומצאת" תאמין.
קטגוריות
