המשך 5878 השאלה בענין חיסר טחול [#6050]

י"ב אייר התש"פ

שאלה:

בקרוב שאלתי להרב גבי אשה שהרופאים הסירו את הטחול שלה ואם יש בזה חסרון בכח השחוק שלה כיון שהשחוק בא מהטחול ואין לה טחול עכשיו וא”כ היא רצתה להבין אם זה מעכב אותה משלימות כח השחוק שבנפש. ותוכן תשובת הרב היה שיש בזה מעלה וחסרון, המעלה הוא דכיון שאין לה כלי להאור של כח השחוק ע”כ זה גורם שהשחוק מתפשטת לכל הגוף, אבל החסרון הוא שהאור של השחוק אינו מתיישבת כראוי כיון שאין כאן כלי לקבל האור של השחוק. תירגמתי ללע”ז את תשובת הרב ושלחתי את התשובה המתורגמת להשואלת. השואלת מתקשה בהתשובה, כיון שהדבר נראה לה כסתירה, דממה נפשך, אם אין לה את הכלי להשחוק א”כ איך יש בזה מעלה שהשחוק מתפשט לכל הגוף אם יש את החסרון שהשחוק אינו מתיישב כ”כ בה.
(כנראה שהבעיא כאן שהרבה בנ”א רוצים להבין בדרך “שחור על לבן” ומתקשים בתירוץ או פשט שהוא מורכב עם כמה חלקים או עכ”פ אם אינו כ”כ ברור מה מונח לפנינו. אם אפשר להרב לבאר את התשובה לכך ביותר בהירות כדי להקל על הקורא (לא ח”ו שתשובת הרב לא היה בהיר. אני מבין היטב את מה שהרב אמר וגם אני מסביר לה מה שהרב אמר, אבל אינו מתיישב אצלה התשובה. על כן היא שואלת אם אפשר להרב לבאר זאת באופן בהיר יותר באופן שהיא יכולה להבין את תשובת הרב.)

תשובה:

בכל דבר יש אור פנימי ואור מקיף. אור פנימי תוך הכלי, ואור מקיף סביבותיו.

והנה כאשר נחסר הכלי, הטחול, אזי האור שהיה ראוי להיות בתוך הכלי, בתוך הטחול, חוזר ונעשה מקיף, ומקיף את המקום של הטחול. אולם מכח ריבוי ההארה הנמצאת שם, שהיא מרובה מן הרגיל, נעשה בה התפשטות לכל גופו של האדם, ועל ידי זה נעשה ריבוי של שחוק.