שאלה:
בס"ד
כבוד מורנו ורבנו שליט"א,
כאשר יש נושא רחב היקף או כתב תורני ארוך, גם אם יהיה "פשוט" כמו סיפור או אגדה, אני מאבד את סבלנותי לקרוא את כולו.
יתכן וזה מאחר ואינו שייך כעת לנקודה שבלבי ויתכן מסיבות נוספות.
אפרש מעט את דבריי - למשל, כעת כשלומדים הלכות פסח, אני מרגיש שפעמים רבות אני מאבד את סבלנותי לשבת זמן ויותר.
מסיבה זו אני אבין ואף אהיה בקי, אבל כמובן שבכך לא משיגים איכות וזיכרון וחיות של הדברים.
אם יתנו לי לשמוע את אותן הלכות מבלי לקרוא, אספוג מכך יותר חיות וגם אהיה מונח יותר טוב בחומר הנלמד, ופחות אאבד את סבלנותי.
אשמח אם כת"ר יכוון אותנו.
תשובה:
ראוי לחלק הדבר לחלקים קטנים, ולקבוע בכל זמן ללמוד חלק קטן.
במקביל לשמוע שיעורים על אותן הלכות, כי ישנם בנ"א שהקליטה אצלם יותר תפיסתית ופחות חזותית, ולכך קל אצלם יותר שמיעה מקריאה.
סיבת נוספת לכך כי בשעה שהאדם קורא – רואה, יוצא לחוץ, לרעש החיצוני. אולם כאשר שומע נקלט הדבר אל תוכו ופחות יוצא לחוץ, ופחות מתפזר.
ולכך פעמים ראוי לחזור בע"פ על מה שלמד, ותפסת מועט תפסת, לחזור ולשנן יותר ויותר.
קטגוריות
