שאלה:
בס"ד
לכבוד מו"ר שליט"א,
מובא בספר "דע את עצמך" כי ה"אני" של האדם הינו הנשמה, וכת"ר הבהיר בתשובותו על אחת השאלות שנשאלה זה מכבר בעניין, כי הנפש הבהמית והגוף הם הלבוש, כלומר שאין הנפש הבהמית נחשבת ל"אני" של האדם אלא רק הנפש האלוקית.
בזוה"ק בראשית דף כ' ע"ב מובא: "הדא הוא דכתיב 'אדם אתם'. אתם קרוין אדם ולא שאר עמין. וכל רוחא אקרי אדם, רוחא דסטר קדישא, גופא דיליה לבושא איהו...... בשרא דאדם לבושא איהו, ובכל אתר כתיב 'בשר אדם', אדם לגו, בשר לבושא דאדם גופא דיליה".
משמע שכל דבר רוחני בעם ישראל נקרא "אדם", ורק הגוף הינו הלבוש.
ואם הנפש הבהמית נכללת במהות ה"אני" דישראל הרי שאותו "אני" מעורב בטוב ורע כיוון שהנפש הבהמית שלנו היא מקליפת נוגה שמעורבת בטוב ורע.
כיצד הגענו לכך שמהות ה"אני" אינה כוללת את הנפש הבהמית?
נודה למו"ר על תשובתו.
תשובה:
אמרו חז"ל נפש שיתופא דגופא. ולכך נפש הבהמית היא חלק מן הגוף והיא בכלל גופא דיליה לבושא איהו.
ובאמת קודם חטא אדה"ר עיקר לבושו היה נפשו הבהמית. ועתה מתולדת החטא, אכילה מעץ הדעת שמעורב טוב ורע, נעשה גופו, עפר מן האדמה, לבושו.
והאדם חש שנפשו הבהמית היא האני. וזהו תולדת החטא. ויתר על כן פעמים נופל לחוש שהגוף עצמו אינו לבושו אלא עצם האני.
קטגוריות
