שאלה:
לכבוד הרב, שליט"א,
פרק יג' - נקודת פנימיות החיים (בלבבי משכן אבנה/חלק ט)
א - בהתקשרות הפשוטה לבורא ית' אין נקודת חידוש
על מעמד הר סיני נאמר: כי לא ראיתם כל תמונה ביום דיבר ה' אליכם בחורב (דברים ד, טו) . מבטו של כל נברא צריך להיות מופנה תמיד אל הקבה. אם ישנה איזושהי מחיצה דקה בין הנברא לקבה, זוהי כבר בחינה של תמונה. ההתקשרות האמיתית לבורא עולם, היא באותה נקודה שאין מחיצה כלל וכלל בין הנברא לבוראו. הפניית מבט כלשהו, על נברא כלשהו, כנקודת ממוצע - נכונה רק ביחס לגילוי מהו רצונו יתברך. אבל עצם ההתקשרות הינה התקשרות ישירה בין הנברא לבוראו. אשר על כן, כל דבר המהווה חציצה להתקשרות זו יש לסלקו. ההכנה בת שלושת ימים שקדמה למתן תורה, בעומק זהו סילוק של כל בחינה של צורה, בחינה של דמות, בחינה של מעמיד שנותן מקום למחיצה בין הנברא לבורא. בעצם, ההתקשרות של הבורא לנברא, היא מצד אותה נקודה פנימית שאין בה גדר, אין בה תפיסה, אין בה אחיזה. וכאשר מנסים להעמיד את כל ההתקשרות עם הקבה דרך נקודה נתפסת - בין אם זה אדם שהוא 'אמצעי', ובין אם אלו מעשים המהווים אמצעים - זוהי מניעה מלהתקשר באמת לקבה. כל כח הגבול שנמצא, בכל האופנים: הן בנפש, הן בזמן, הן במקום - הוא רק כלי לחלק מעבודת הבורא, אבל עצם עומק ההתקשרות לבורא ית' היא ללא מחיצות, ללא כלים, ללא הבנה, ללא תפיסה, ללא ממוצע. אליו ולא רק למידותיו! מידותיו זו אותה נקודה שישנו ממוצע כביכול בין הקבה לנבראים. אלו הן כל המידות. אבל מה שמתגלה בנקודה של אליו ולא רק למידותיו זו אותה נקודה של התקשרות לקבה להדיא, בלי ממוצע בין הבורא לנברא. בעצם, נקודה זו היא הנקודה הקשה ביותר לנברא. נברא מטבעו מחפש נקודה שיש לו בה אחיזה, שיש לו בו תפיסה, והוא מחפש זאת באופנים שונים: באדם מסוים, במעשים, בכח מקבל, בכח משפיע, בהשכלה - כל אחד ואחד לפי נפשו. ובאמת, סך כל קיצור האופנים הוא עשרה, אבל מצד התפרדותם רבים הם עד למאוד. כל נפש ונפש מוצאת לעצמה איזו נקודת אחיזה שדרכה היא נאחזת כביכול בנקודת התקשרות. יש וההתקשרות נמצאת לגמרי במצב של שבירה, והיא כבר אינה התקשרות לקבה, ויש וההתקשרות היא בקבה, אבל דרך כלים מכלים שונים.אך באמת, ההתקשרות היא אליו ולא למידותיו! אם כן מידות למה? אלא שרצונו יתברך שנפעל וננהג על פי המידות, שנקיים את גדרי התורה שהם לפי המידות וכו'. אבל עומק ההתקשרות שבנפש היא אליו יתברך, ובנוסף על כך ישנה ההתקשרות למידותיו וכל ההנהגה התלויה בכך. זהו בעצם מה ששלמה המעה קרא תגר על כל מעשה בראשית: הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל. שבעה פעמים הבל. בעצם ישנם עשרה פעמים הבל, אלא שהוא דיבר רק מצד הז' הנתפסים יותר, אבל בעומק, ודאי שיש עשרה פעמים הבל.העומק של ההבל הוא אותה נקודה, שאדם צריך לתפוס את הקבה. המידות הן עשרה, וכאשר האדם הופך את המידות להבל, הוא מקבל התקשרות לקבה.טבע האדם שנוח לו לשמוע דבר חידוש, לשמוע נקודה חדשה, לצפות שהנקודה החדשה תעורר אותו, תביא אותו לפן חדש, להסתכלות חדשה איך לעבוד את הקבה, אבל באמת אני ה' לא שניתי - הנקודה הפנימית של העבודה היא אותה נקודה של התקשרות פשוטה לקבה, ואין בה שום הסברים. יש את מציאותו ית', ולית מחשבה תפיסא ביה. את עצמותו ית' לא שייך להסביר, לא שייך להבין. וגם עומק ההתקשרות לא ניתן להסבר. אלא שעבודת האדם לעסוק בריבוי המחשבה במציאותו ית' , עד אשר הקבה מזכהו והוא שוכן בקרבו. אז מקבל האדם את אותה התקשרות נכספת.החיפוש כל הזמן לחידוש, החיפוש לשינוי, החיפוש לנקודות מסוימות שעוד לא שמענו - בעומק הכל נובע מאותה נקודה: שמצד ההתקשרות הפשוטה לא - ל יחיד - אין נקודה של התחדשות! החודש הזה לכם ראש חודשים - החודש, ההתחדשות, היא לכם. כל נקודת ההתחדשות, נקודת השינוי, היא לכם, אבל מצדו ית' כביכול אני ה' לא שניתי - אין התחדשות, אין שינוי. וכשאנו מדברים מצדו ית', הכוונה לעומק ההתקשרות שבנפש אליו ית'.
******************************
שם כתוב: "כח שפנה לזולתו - צריך תיקון, ואותם חלקי הנפש שפנו רק אליו יתברך, הם אלו החלקים שיקומו בתחיית המתים. תחיית המתים, כלומר: אותה נקודה שהנפש פונה אליו יתברך ומחפשת רק אותו יתברך ולא דברים אחרים."
א- אם כן-איזה מקום יש לקשרים אנושים?
ב- האם בעצם לפי זה עדיף להמעיט בקשרים אנושיים
בהם יש פניה לעזרה שהיא לא מהבורא בעצמו
אלא משליח
ג- וכן מה המקום של זוגיות קרובה עם המקור הזה?
תודה רבה
תשובה:
א. בלבוש הנפש, ולא בעצמות הנפש. ובלשון אחר, בנפש רוח נשמה חיה, יש קשרים נוספים. ביחידה אין.
ב. כל אחד לפי שורשו. ובכללות יש להקטין תדיר בהדרגה איטית ויסודית את הפניה לזולתו, ומאידך להגדיל את הפניה הישירה אליו ית"ש.
ג. מצד לבוש נפש, קשר לזולתו, בחינת אהבה הדומה והשונה. מצד עצמות הנפש, לגלות שהם בעצם אחד, בחינת אהבת עצם, כמו שנתבאר בהרחבה בדע את ביתך.
קטגוריות
