שאלה:
כבוד הרב שליט"א.
קראתי על ראיה רוחנית בספרו של הרב "דע את נשמתך". הנקודה הזאת מאד מדברת אל לבי. אני רוצה לשאול את הרב, לברר מה בדיוק "רואים" כאשר הראיה הרוחנית של הנשמה מאירה.
האם זה חוש ראיה יותר גבוה שגורם הרגשות רוחניות שמסתכלים על דברים מסוימים, אבל לא ממש רואים דבר רוחני. או אולי זה חוש מסוים בתוך הראיה שהדברים נוצצים ומאירים עם רוחניות, אבל שוב לא ממש רואים דבר רוחני. או האם יש דברים רוחניים ממש שאפשר לראות אותם, זאת אומרת משהו בדרגה גבוה ממש, שרואה דברים שאחרים לא רואים (כמו שאברהם אבינו ראה ענן על ההר אבל אליעזר לא הבחין בו). או משהו אחר לגמרי?
אם האפשרות השלישית נכונה, האם באמת אפשר להשיג את הדרגה הזאת בדורנו?
העבודה הזאת מדברת אליי ואני רוצה לנסות להבין מה זה כולל (אני כן מבין שהתכלית הוא גילוי ה' בנשמה שלנו, אבל אני צריך קצת בהירות על הדרך להגיע לשם).
תשובה:
ראיה רוחנית רואים בה כשם שרואים את הגשמיות, אלא שראיה גשמית דרך העיניים, וראיה רוחנית דרך המח ששורה בקרבו הנשמה.
בפרטות יותר הראיה הרוחנית נחלקת לחיצוניות ופנימיות. חיצונית ראיה גמורה, כראיית אור, מלאך, מרכבה, וכדו'. ראיה פנימית, זו ראיה שכלית, מדרגה של תורה, כגון מ"ש "רואה אני את דברי אדמון".
גם בדורנו שייך להשיג זאת.
קטגוריות
