שאלה:
ברצוני לדעת כיצד אפשר לשמוח בחלקינו ברוחניות בו בזמן שאנו שואפים לגדולות ונצורות??....דזה נראה כתרתי דסתרי...כהא דאמרו יש לו מנה רוצה מאתיים ואין אדם מת וחצי תאוותו בידו...ולכאורה חצי יש לו?...אלא פירשו שמכיון שברצונו מאתיים גם המנה כאיננו ולכאורה כך גם ברוחניות....תודה מראש.
תשובה:
כל שמחובר עמוק למה שהשיג. לא חיבור חיצוני אלא חיבור פנימי אמיתי.
אזי הנפש בנויה בצורה של רצוא ושוב. בשוב שמח בחלקו, וברצוא שואף להשיג יותר. אולם אם זוהי השגה חיצונית, אין לו שוב גמור לשמוח בו.
וזה כל האדם, הויה הפוכה יחדיו, נשמה וגוף. וכן תנועה מתמדת, רצוא ושוב, שאיפה ושמחה, וחוזר חלילה.
יתר על כן, כאשר האדם דבק בהויה האמתית, אוחז במקצת האחדות אוחז בכולו. ודבק בא"ס, ושם אין חסר. וזהו דבק דק להבינו.
קטגוריות
