שאלה:
א- ראיתי בשם הבעש"ט שיש לאהוב כל יהודי אפילו הרשעים גמורים. האם זה קאי על הערב רב, והאם זה רק עבודה לצדיקים או גם לכל אדם?
ב- שמעתי שהחזון איש אמר שהחילונים הם בגדר תינוקות שנשבו, ועל כן אין להתייחס אליהם כרשעים, וא"כ יש חיוב אהבת ישראל כלפיהם. זה היה בדורו, ולכאורה כ"ש לדור דידן שכל החילונים מתגדלים בסביבה של פריקת עול תורה ומצוות ושנאה לתורה ולדתיים ולכל עולם החרדים. אבל א"כ קשה, דהממשלה בא"י הם ראשי הערב רב (כמו שקיבלנו מהגר"א), אבל כל אנשים אלו בממשלה הם מאותו דור שגידלו בסביבה של שנאה לחיים של תורה ומצוות, וא"כ למה הם מהערב רב? האם משום דכשאותם אנשים (או נשים) נעשים למושלים בהממשלה בא"י וגוזרים גזירות על דת, אז מתגלה הדבר שהם באמת נשמות הערב רב ולא סתם תינקות שנשבו? (ולמה לא אומרים שהם לא יודעים האמת כיון שלא גידלו בסביבה נכונה?)
תודה רבה להרב,
תשובה:
א. יש לאהוב את כל הברואים ללא יוצא מן הכלל, כי הם ברואיו של מקום.
אולם יש וגם צריך לשונאם, כגון הערב רב. והיינו גם לאהוב וגם לשנוא.
כבן החוטא לאביו ששונאו, אולם האהבה הפנימית עדיין קימת ולא ניתנת להיבטל.
כן גם לערב רב יש לאהוב וכן לשנוא, אולם השנאה תכלית השנאה כמ"ש דוד המלך, תכלית שנאה שנאתים.
ב. חלקם מערב רב, וחלקם לא. "עצם השליטה", היא שליטת ערב רב. אולם ביחס לכל פרט יש לדון לגופו.
קטגוריות
