טיפול ממוקד רגשות [#7182]

ד' סיון התש"פ

שאלה:

שלום כבוד הרב, הנה הסבר בהיר יחסית של גישת טיפול ממוקד רגשות. אודה מאוד למחשבותיך ודעת התורה שלך בקשר אליה. חשוב לי מאוד גם ההתייחסות לעניין הכעס שמוזכר. תודה רבה מראש!

בטיפול ממוקד רגשות, רגש נתפס במהותו כאדפטיבי (מסתגל/עוזר להסתגלות/משרת אותנו). נהוג לחשוב שרגשות התפתחו כדי לספק מידע, להתמצא ולהניע אורגניזם לפעולה אדפטיבית (שתשרת אותו).
כך, מטפלי גישה זו מבקשים לא רק להגביר מודעות רגשית, אלא גם להגביר במכוון את רמת העוררות של מגוון רגשות המטופל במהלך הפגישה הטיפולית.
מאפיין חשוב נוסף להבחנה של הטיפול הנ"ל שהוא מכוון לתהליך. משמעות הדבר היא שמטפלים משגיחים אחר הופעתם של סוגים ספציפיים של תהליכים רגשיים בפגישה להדרכת ההתערבויות הטיפוליות וכדי לקבוע מה לעשות מתי, על סמך מה שהמטופל חווה ברגע נתון.
על פי מגוון תיאורטיקני הרגש העכשוויים, רגשות נתפסים כארגון תהליכים המתריעים ומניעים אורגניזם כלפיו פעולה ברדיפה אחר יעדים, צרכים או ערכים חשובים. בבני אדם, הרגשות לא נחווים רק פיזיולוגית בגוף, אלא גם נחווים במונחים של משמעויות ליבה הנלוות לתחושות הללו.
משמעויות כאלה יכולות להיות מסומלות במודע במונחים של מחשבות וביטוי מילולי, שיכולים להמשיך ולהשפיע על החוויה של משמעות עצמה, במשחק גומלין מורכב. ההכרה בתפקודם של רגשות ספציפיים מסייעת למטפלים להבין אילו רגשות לעודד ולהגדיל לעומת אילו רגשות לשים כמטרה לשינוי וטרנספורמציה.
המטפל שואל את עצמו "האם אני רוצה לראות יותר מהרגש הזה או פחות? האם זה עוזר ללקוח לגלות משמעות חדשה? או שזה יותר מקום כואב בו הלקוח פשוט תקוע והמום? "
יש לקבוע האם רגש הוא ראשוני, משני או אינסטרומנטלי באופיו. רגשות אינסטרומנטליים הם בעלי תכונה בלתי-אותנטית והם משמשים לנסות לתפעל או לשלוט בהתנהגות של אחרים. דוגמאות נפוצות כוללות "דמעות תנין" היסטריוניים שיש בהם תחושה של "לבוש" (לא אמיתיים) או כעס סוער שמטרתו להציק לאחרים שיכנעו לדרישות שנובעות מתוך תחושת זכאות, כאשר אין שום איום ממשי על העצמי. רגשות אלו אינם פרודוקטיביים בטיפול, ולכן כאשר מתעוררים רגשות אינסטרומנטליים חשוב לכוון בעדינות את הלקוח כלפי רגשות ראשוניים אשר קשורים ישירות יותר לצרכי הליבה.
רגשות משניים הם תגובות רגשיות לרגשות ראשוניים. לדוגמה, כעס הוא תגובה שכיחה לתחושה ראשונית של פגיעות או כאב, במיוחד בקרב גברים. בנוסף, רגשות של דכאון, ייאוש וחוסר תקווה – ניתן לראותם כתגובות משניות לרגשות ראשוניים כמו בושה, אשמה או פחד. רגשות של ייאוש ותבוסה נוטים להופיע, במיוחד כאשר רגשות כמו בושה, אשמה או פחד מתעוררים בעקביות אל מול הניסיונות להשיג צרכים בינאישיים.
בטיפול בדיכאון, יש לעבור על פני שכבת הייאוש הראשונית הזו וחוסר התקווה אל תוך הרגשות הראשוניים, אפילו אם הרגשות הראשוניים כואבים יותר מההשפעות מקהות החושים של הייאוש. לכן, רגשות הייאוש אינם נחשבים כפרודוקטיביים בפני עצמם, אלא הם ניסיון (בדרך כלל לא יוצלח) של לקוחות להרפות או להתרחק מתחושות כואבות יותר.
רגשות ראשוניים הם התגובות הליבתיות, הראשוניות שהמטופל חווה כאשר מופעלים תבניות רגשיות. ישנם שני סוגים: רגשות ראשוניים אדפטיביים (הסתגלותיים) - הם אלה שמסמנים למטופלים על צרכי הליבה של העצמי, מכוונים אותם למילוי צרכים אלה ומניעים אותם לפעולה.
הרגשות העיקריים ההסתגלותיים שנפגשים בהם בטיפול הם עצב בגלל אובדן חשוב, כעס על הפרה אישית וכאבים בגלל פצע טראומתי. עצבות מאפשרת להתאבל, שזה צעד הכרחי לקבלת אובדן, ליצור משמעות מחוויה זו ולהמשיך הלאה.
כעס אדפטיבי (הסתגלותי) מניע אסרטיביות בריאה ושרטוט גבולות. מתן אפשרות לחוות באופן מלא את פגיעתם של טראומות בעבר מעוררת חמלה עצמית ותמיכה חברתית, ובאמצעות זה מפחית את תחושת ההיות לבד ופגיע לפגיעה עתידית. רגשות אלו נחשבים פרודוקטיביים (יעילים), והמטפלים רוצים לעזור ללקוחות לעסוק בכל אחד מהרגשות הללו בזמן שהם מגיעים. לקוחות מפיקים תועלת מהעמקה, בידול/הפרדה וייצור מרחב לכל אחד מהרגשות הללו.
רגשות ראשוניים לא אדפטיביים (לא סתגלניים) הם תגובות ראשוניות המופעלות על ידי סיטואציה שקשורה יותר לחוויות עבר מאשר להווה. הם "ראשוניים" מכיוון שהם מהירים, אוטומטיים וקשורים לסוגיות ליבה שעלו שוב ושוב. הם "לא מסתגלים" מכיוון רגשות אלה אינם מניעים את הלקוח להגיע למילוי צרכי הליבה.
לחוויות אלה יש תחושה מוכרת להם, מקום בו הלקוח לעתים קרובות עשוי למצוא את עצמו תקוע. כאמור לעיתים קרובות, אלה הם כאלה רגשות שמתרכזים בפחד (למשל חרדה של נטישה מלווה בתחושת בדידות או חוסר ביטחון בסיסי) ובושה (למשל, תחושת עליבות וחוסר ערך או חוסר מותאמות). רגשות לא מסתגלים הם בדרך כלל רגשות שנלמדו יתר על המידה שעלו שוב ושוב במהלך השנים המכוננות בהן הלקוחות ניסו להשיג את הצרכים בסיסיים שלהם לביטחון, קשר ואהבה. כך הרגשות האלה מופעלים לעתים קרובות בהווה כאשר לקוחות חשים את אותם צרכים בסיסיים.
בעוד שרגשות אלו אינם מסתגלים (לא אדפטיביים) בחייהם של הלקוחות, בטיפול רגשות אלה יכולים עדיין להיות פרודוקטיביים/בעלי תועלת. למעשה, זה נראה שזה הכרחי להפעיל תבניות רגש לא סתגלניות בפגישה/בטיפול, כך שלקוחות יהיו פתוחים יותר לטרנספורמציה ושינוי. אם לנסח זאת בדרך אחרת, יש צורך להגיע באופן מלא למקום לפני שנוכל לעזוב אותו.
רגשות לא סתגלניים אלה עשויים להיות פרודוקטיביים/בעלי תועלת לעבוד איתם בתנאי שהם לא
מציפים לחלוטין, כמו שניתן לראות כאשר לקוח נהיה מאוד לא מווסת (למשל, להתייפח ללא שליטה או לצעוק מכעס). מאפיינים נוספים של מקרים לא פרודוקטיביים של רגשות ראשוניים לא אדפטיביים ניתן לראות כאשר הלקוח מרגיש שהוא או היא הקורבן של הרגש ונלכד על ידיו, כאילו לרגש יש את האדם מאשר שלאדם יש את הרגש (הרגש הוא הבעלים על האדם מאשר האדם הוא הבעלים על הרגש), ולכן הלקוח אינו מסוגל לקבל מידע מהרגש ולייצר משמעות חדשה על ידי התבוננות עליו.
מטרה עיקרית בטיפול זה היא להעביר רגשות עבר אינסטרומנטליים ומשניים על מנת להגיע לרגשות ראשוניים לא סתגלניים. לאחר מכן להמשיך ולגשת לרגש אדפטיבי בהקשר של רגש לא אדפטיבי/סתגלני שמופעל. זה התהליך הטיפולי המרכזי שמשנה את תבניות הרגש שנמצאות מתחת ועושות להן עיבוד מחדש באופן שעמיד לאורך זמן.
בקיצור, הרעיון הוא להשתמש ברגש כדי לשנות רגש.
גם העמדה של המטפל בגישה זו, שממוקדת במטופל ומספקת קשר בטוח ותגובתיות אמפתית, יכולה בעצמה לספק חוויה רגשית מתקנת משמעותית.

תשובה:

א. ביחס למעשה, הרגש משמש את המעשה וזהו בעולם העשיה.

בעולם פנימי יותר – יצירה – הרגש הוא עצם לעצמו, כאהבה ויראה.

וזוהי העבודה הפנימית, לבנות עולם הרגשות כעולם עצמי. והעולם החיצוני, לבנות עולם הרגשות לצורך המעשה.

ב. חלק מן ההרגשות – חיצוניותם, התפתחו מסיבות חיצוניות, הן בגלגול זה, והן בגלגול אחר. אולם חלקם העיקרי שייך לחלק העצמי של נפשו, כל אחד לפי חלקו.

ג. יסוד כל ההרגשות בארבעת היסודות, אש, רוח, מים, עפר. סדר היסודות משתנה, וישנם לפיכך כ"ד סוגי סדרים.

ולכך בכל נפש יש לה סדר משלה בכללותה ובפרטות בכל הרגשה.

לדוגמא, כעס. אם יסוד האש ראשוני, הוא כח ראשוני, כי הכעס שורשו ביסוד האש.

לעומת כך, אם יסוד האש שני, שלישי, או רביעי, זה אינו כח ראשוני. ויש לבדוק מהו הכח הראשוני שהוליד את הכעס.

לעולם יש לברר מהו הכח הראשוני, ומהו התולדה.