שאלה:
שלום הרב, אם אני נמצאת לפעמים בחברת אחותי שסובלת ייסורים קשים, וקצה בחייה, כפשוטו. ואכן, נראה לפי דרך הטבע שאין כל כך איך לעזור שהיא תצא מהסבל הזה. איך ניתן לעודד אותה, לשמח אותה? היא עוד לא התחתנה, וכבר הגוף והנפש עייפים מהייסורים. איך ניתן לחזק באמונה שהשם יתברך הוא טוב ואוהב אותה, כשלמעשה היא חווה את חייה כמסכת של ייסורים, כשלונות ומאוכזבת ולא רואה שום עתיד. ואני באמת לפעמים מרגישה שזה מאד קיצוני מה שהיא נאלצה לעבור בחיים. אנחנו תאומות ( שלישיה למעשה) והחיים כל כך שונים.
תשובה:
יש לחפש בכל מצב ומצב נקודה אחת טובה לפחות. ובה לראות את טובת ה' ואהבתו. בטובה זו נגלה ניצוץ של האור האלוקי ורוב טובו.
ועל השאר יש לעמול ולקנות את מידת קבלת יסורים באהבה.
אולם בכל פעם תחלה יש להקדים את ניצוץ הטוב הגילוי שדרכו נגלה אור ה', ואח"כ חיזוק של אמונתך בלילות.
קטגוריות
