שאלה:
הרב כותב הרבה פעמים בחלק א' שתכלית החיים היא דביקות בה'. איך הרב לומד את הרמח"ל במסילת ישרים פרק א' שכותב שחובת האדם בעולמו להתענג על ה' רק שהוא נמצא באמת בעולם הבא, "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם".
כיצד מבינים את הרמח"ל הזה, שאין ליהודי באמת קרבת ה' ודבקות אליו בחיים, יש לו את זה בעולם הבא. בעולם הזה יש לו רק הזדמנות לגדול ולהיות בן אדם מסוגל לקרבה הזאת, ומסוגל להבנות. הלא זה סתירה לדברי הרב שיש לנו דבקות בה' בעולם הזה, אם כן מה המטרה של העולם הבא?
כל טוב.
תשובה:
כיוון שהאדם מולבש נשמה בגוף, לכך שלמות הדבקות בעוה"ב, אולם "צורת" חיים של דבקות כבר כאן בעוה"ז, כפי שביאר הוא עצמו בסוף הספר בפרק הקדושה.
קטגוריות
