שאלה:
שמעתי מאדם גדול אחד שיש ב' מהלכים שורשיים בעבודה בכלל ישראל, הדרך של משיח בן יוסף שהוא מסירות נפש על עניני שמירת הברית, והדרך של משיח בן דוד, שהוא דגש על תורה ותפילה בלי דגש כ"כ על שמירת הברית. ולא שתורה ותפילה אינם שובים בהדרך של משב"י, ולא ששמירת הברית אינו חשוב בהדרך של משיח בן דוד, רק שהנידון איפה הנקודה הפנימית של עבודה, ועל מה מיוסד הכל. ולכן מצינו גדולים בכלל ישראל וסוגים בכלל ישראל שהדגש אצלם הוא קדושה ושמירת הברית, ואצלם חוסר שמירת הברית הוא לעיכובא, ומאידך מצינו גדולים בכלל ישראל שהדגישו בעיקר תורה, ויש שהדגישו אמונה ותפילה, ועל זה מניחים את הכל. ועל כן בעולם הישיבות כמעט לא מצינו אפילו מהראשי ישיבות בדורות הקודמין שהיו נותנים דגש על שמירת הברית, ומשום שאצלם צריכים לחזק רק בתורה ובתפילה (ובעיקר בתורה) וממילא השמירת הברית יבוא, וזהו משום שבפנימיות עיקר דרכם הוא משיח בן דוד, שהעיקר שהכל מיוסד עליו הוא שקיעות בלימוד התורה. משא"כ אצל רוב הדרכים בחסידים, (ובפרט אצל ברסלב) שיש יותר דגש על שמירת הברית, זה מחמת שבפנימיות העיקר אצלם הוא הדרך של משיח בן יוסף, למסור נפש על ענין קדושה שמירת הברית מעל הכל. האם זה נכון? או שכל אדם צריך להדגיש את אותו חשיבות על תורה, תפילה, אמונה, ושמירת הברית?
והנה כל הנ"ל לכאורה דלא כהשומר אמונים, שכ' שכל אדם צריך להיות שלם בשני העמודים, אמונה
ושמירת הברית, וכל אדם בלי יוצא מן הכלל צריך להדגיש שני ענינים אלה בשוה...אמנם לדעתו לכאורה התורה והתפילה אינם מהעיקרים וזה צ"ע דהא תלמוד תורה כנגד כולם....
אם אפשר להרב לסדר לי ביותר בהירות את הסוגיא הזו, ויישר כחך ותודה רבה להרב,
תשובה:
לעולם אצל כל אחד לפי שורשו יש אצלו נקודה אחת עיקרית.
ובין תורה ובין שמירת הברית יסודו משיח בן יוסף. בסוד יסוד – חכמה. יסוד – צדיק – שמירת הברית. חכמה – תורה.
ובסוד משיח בן דוד העיקר תפלה ותמימות.
קטגוריות
