שאלה:
לכבוד הרב שליט"א, יש לי כמה שאלות בסוגיא של דתן ואבירם.
א)שמעתי מא' שכוונת דתן ואבירם היה לתקן משה, לגרום יותר מדת ענוה ויותר שלימות למשה ע"י התקוטטות שלהם עמו. האם פשט זה נכון?
ב) בסוף הדרשה "עמלק" בסדרת הדרשות הרב בעניני "ערב רב", הרב הזכיר בקיצור שדתן ואבירם היו ראשי הערב רב בישראל. האם הרב יכול לבאר זה בקצת יותר אריכות?
ג) דתן ואבירם יצאו משבט ראובן. למה ראובן "זכה" לגורל המר הזו, של רשעים אלו הבאים ממנו? למה דתן ואבירם לא בא משמעון או מדן, שהם עיקר החלק בישראל שלא נתקן לכאורה? (כיון שדן הוא העיקר החלק של נתקן בישראל כידוע, ושבט שמעון התערבו עם הערב רב)?
ד) ראיתי שיטה שדתן ואבירם לא יצא ממצרים ביציאת מצרים ורק כשרדפו מצרים אחר ישראל אז יצאו ממצרים, אבל רק לרדוף אחרי כלל ישראל. נמצא שדתן ואבירם היו גרועים ביותר. וא"כ למה בכלל משה סבר שהכלל ישראל אינם ראוים לגאולה בעבור שני רשעים אלו? האם כל גאולת ישראל מעוכב ע"י רשעים גמורים כאלה שאינם רוצים להיות חלק מכלל ישראל?
ה) האם דתן ואבירם הגיעו לתיקון?
ו) כיון שכל דבר נמצא בעש"ן, מהו ה"דתן ואבירם" בנפש של כל אחד (וכמו שיש פרעה, עמלק, ובלעם בנפש), ובמה האדם מתקן כוחות הגרועים אלה בנפש?
תשובה:
א. בשורש, כל דבר טוב, ולטובה. ומצד שורש נשמתם זהו כוונתם. אולם בהתפשטותה נתכוונו לחטא. ועיין מגלה עמוקות (וישב) שם שד"י, שי"ן דל"ת יו"ד, ס"ת דתן. וזהו שורשו בקדושה. ובקלקול נהפך דתן לנדת. עיין ספר הליקוטים (תולדות). ועיין רמ"ע מפאנו (מאמר מאה קשיטה, סימן פג).
ב. כל דבר שיש בו ב' קצוות יש ממוצע ביניהם. ובין ישראל לערב רב יש ממוצע והוא דתן ואבירם.
כי משה בא לתקן הערב רב שהם גימט' דעת כמ"ש האריז"ל שהם מדתו של משה. ולכך מתוך בני ישראל נתנגדו למשה, לדעת, דתן ואבירם. ועיין עבודת ישראל (שמות) וז"ל, והנה האריז"ל כתב, כי דתן ואבירם היו בקליפה דוגמת משה ואהרן בקדושה, עיי"ש. ועיין ערבי נחל (קרח) שדתן אחוריים של משה, וכן אבירם, עיי"ש.
ג. מצד שבילבל יצועי אביו. תערובת – בלבול. ועי"ז נכנס בו תערובת זו. ועיין ספר מאירת עינים לר' יצחק דמן עכו (וזאת הברכה) הזכיר ענין דתן ואבירם בשמם, ולא הזכיר שם השבט או המשפחה כלל.
ד. כנ"ל, שהם קשרו את בנ"י לערב רב. ועיין ויק"ר (פ"ד, ו).
ה. עיין ציוני (וישב) וז"ל, וכן דתן ואבירם, וכו', כים נגרש ומתקשרים בגלגל ראש עד בא חליפתם וירדו ולא יעלו. אולם יעויין במגן דוד אות ו', שיש להם תיקון בבינה, עיי"ש. ועיין עמק המלך (תיקוני שבת, פרק טז) שיהודה בן גרים שהרגו רשב"י, היה גלגול דתן ואבירם. ועיין ספר הליקוטים (קרח). וכתיב "תפתח ארץ תבלע דתן, ותכס עדת אבירם". שינוי לשון, שינוי במהות עונשם. ועיין רמ"ע מפאנו (מאמר מאה קשיטה, סימן פג). ועיין גלגולי נשמות לרמ"ע מפאנו (אות פ) דתן ואבירם נתגלגלו אח"כ בדואג ואחיתופל, ונתגלגלו אח"כ בשני פרים שהקריב אליהו בהר הכרמל. ודתן היה אביר יותר. עיין קהלת יעקב (ערך דתן). ועיין שער הגלגולים (הקדמה לט) שחלק ניצוצות שלהם נתקן ברבן גמליאל. ועיין רמ"ע מפאנו (שם) שדל"ת מתחלף בשי"ן ונעשה מדתן שתן, שבליעתן בקרקע הם תיקונם, וזש"כ "ותבלע עדת דתן", שהוא תיקונו באמת. ועיין ילקוט ראובני (שמות) בשם ספר התמונה (אות קיג).
ו. עיין רמ"ע מפאנו (מאמר מאה קשיטה סימן פג) שדתן היה עיקר ואבירם נגרר אחריו. אולם בספר הליקוטים (קרח) מבואר שדתן ממותק יותר בחינת מים שנהפך לדם, דתן – נדת, ואבירם עכור יותר, לשון אביר לב.
ועיין אור לשמים (קרח) וז"ל, דתן רומז לגבורה לשון דין, ואבירם רומז לחסד שורש אברהם ושורש דתן ב"מחלוקת" יוסף ואחים, כמ"ש נלכה "דתינה", דתן-יה. עיין ייטב לב (ויגש). ולכך אמרו חז"ל (נדרים ס"ד ע"ב) שכל מקום שנאמר נצים ונצבים, אינו אלא דתן ואבירם.
ועיין תולדות יעקב יוסף (בא, אות ח') דתן ואבירם, שהם החומר והצורה שהם ב' הפכים. ועיין שם (פנחס, ג) שביאר איך זה בנפש.
קטגוריות
