אחד [#6132]

י"א סיון התש"פ

שאלה:

בס"ד
לכבוד הרב שליט"א
אח"ד
מחשבות כהמשך לדברי הרב לשיעור מילון בלבבי משכן אבנה מוסג אחד. (ורק שלא אהיה, ח"ו, בבחינת כל המוסיף גורע.)
הרב דיבר על הפירוד באחד שבא ע"י מחלוקת שבין יוסף ובני השפחות מחד גיסא ובני האימהות מאידך גיסא. וכן בעניין הפירוד הגדול הסופי לכאורה מוות (רק המות יפריד וכו') והיאך שם דווקא יש את החיבור הכי גדול בין איש לאשתו (אדם וחוה א"ח) אברהם ושרה (על אברהם נאמר "אחות לנו קטנה" ופי' חז"ל שאיחה את הקרע) וכו' כשמצאנו במערת המכפלה.
ע"פ הקדמה זו הבנתי את נחיצות העניין של התנצלות יעקב אבינו בפני יוסף על מה שקבר את אמו רחל בדרך ולא יחד עמו במערת המכפלה. וזה לכאורה פשט הפשוט כפי שמביא רש"י מחז"ל שאמר לו ידעתי שיש בליבך עלי (קפידה). שלכאורה זה נראה כהמשך הכי בולט בפירוד שבין יוסף ואחיו כי מעתה לא תהיה, חלילה, תיקון לרחל ע"י חיבור ניצחי עם יעקב ויהיה רק תיקון ללאה, ודו"ק.

ועוד שזה עומק מחלוקת בין האחים ויוסף באם עלינו להוריד את השכינה עד למטה ממש, אם לאו. שיוסף הצדיק (כפי שיעור קודם שביכולתו לאסוף ניצוצות ממקומו) וכשיטנו של עשו, התחבר אל בני השפחות לאסוף מארבע כנפות הארץ. ובאמת הוא שעיבד אותם, ועי"ז, הצליח להוציא ניצוצות מעומק הטומאה של מצרים. ועי"ז הצליח להיות חלק בלתי נפרד מ"וינצלו את מצריים" שעשעוה כמצולה שאין בה דגים שהוציאו משם את כל הניצוצות. ואילו בני האימהות, כנגד ז רקיעים בלבד, אין לנו להתעסק בהורדה עד כדי כך. ולכן הם מכרוהו בעד נעליים, כלומר ניתוק מדרגת הארץ.
שנזכה לראות בקרוב
ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד.

תשובה:

נפלא! יהודה עשיה דקדושה, מלכות, אולם של עולם עליון שיורד לתחתון.