חסיד שאין לסתום פתח או חלון משום חשש סכנה [#7365]

בס"ד, לכבוד
מו"ר שליט"א,

בדבר צוואת ר"י החסיד שאין לסתום פתח או חלון משום חשש סכנה שלא יזיקוהו השדים שמטריחם להקיף, ומובא גם בס' חסידים, שאלתינו:

א.  האם יש לחוש לזה בזמנינו שאין השדים מצויין, ובפרט בארץ ישראל?

ב. המציאות אצלנו שסתמנו חלון בשיפוץ, אך לא סתמנו את כל עובי החלל, שעובי החלל בעובי 20 ס"מ, וסתמנו אותו ע"י בלוק של 10 ס"מ, ונשאר רושם החלון לגמרי, שמסגרתו קיימת וניכרת בכותל בעומק של 10 ס"מ, ומ"מ הוא סתום כולו. האם גם בכה"ג יש לחוש?

ג. השאלות התעוררו אחר שאחד מילדינו עבר מסכת ייסורים לא פשוטה (וכמובן גם אנו ההורים יחד אתו), והילד הזה הוא זה שמשתמש וישן בחדר שבו החלון הנ"ל, הוא לבדו, כי הוא חדר עם מקום
לינה אחד. האם יש מקום לתלות את הייסורים בסתימת החלון?

ד.  אם התשובות לכל
הנ"ל הינן חיוביות, האם ראוי לעשות כעת נקב מעבר לעבר כמובא בספרים? ומהו שיעורו? והאם יהיה זה גם פתח לישועה?

ה. ושמא אין לתלות בכל הנ"ל, רק להתעורר בתשובה ותפילה, ובאמונה שאין עוד מלבדו, ולאחר מעשה אין לתלות בגורמים כאלה ואחרים, ויש להסיח דעת מכל הנ"ל, ולהסתכל כלפי מעלה, לשעבד לבנו לאבינו שבשמים, ומכאן ואילך הישועה בא תבוא בחסד וברחמים.

נודה לכבוד הרב אם יואיל להשיבנו דבר, כי הוא נחוץ לנו מאוד, לדעת את המעשה אשר נעשה, ולכוון את הרגשותינו שבתוך הצער והייסורים, ולטהר את דעתנו ומחשבותינו, מאשר הוא מחובותינו שבין אדם
למקום ובין אדם לחברו. בתודה עמוקה על כל ההדרכות שהרב מדריך אותנו במסירות וברגישות, ובברכה שכה יוסיף השי"ת לכת"ר אורך ימים בבריאות ובשמחה, להאיר עיני ישראל עד ביאת גואל, בב"א.