שאלה:
בס"ד
יש לי בעיא שאם אני מרגיש לחוץ נפשית, ע"פ רוב מחמת בעיות בשלום בית ואני צריך ללמוד עם החברותא (ועכשיו אני נמצא בבית כל היום מחמת סגירת הישיבות ואני לומד עם החברותות ע"י טלפון) אז אין אני מסוגל
לצלצל את החברותא מחמת שאני צריך לצאת מהלחץ הנפשית שאני מרגיש (אם אני טרוד ע"י מצב השלום בית שלי, או אם יש לי דאגות, עייפות, שאלות בהל' נדה, לחץ מהילדים הקטנים בבית, לחץ נפשית מחמת שאין אני לומד כדבעי ואין לי את הלימוד בחבורה בהבהמ"ד וכו' וכו' וכו'),
ובזמנים אלו אני צריך להיות "לבד" עם עצמי ולהתבודד נפשי בשקט עד שאני מרגיש מיושב. האם זה דרך נכון או שאני צריך להתרגל עצמי ללמוד עם החברותא אפילו אם אני מרגיש לחוץ?
תשובה:
לקבוע מינימום של זמן שאותו לא מבטלים אפילו אם לחוץ.
קטגוריות
