שאלה:
אל כבוד מורינו מאיר עיני ישראל שליט"א
בדבר "נדרי קטן מופלא סמוך לאיש" מצאתי מציאה עצומה לרבינו אברהם בן הרמב"ם בספרו המספיק לעובדי השם (פרק לו) וז"ל: ואם האיש גדול, בן שלוש - עשרה שנה ויום אחד, ואפילו לא הביא שתי שערות, הרי ששבועתו או נדרו מחייבים אותו בין שהוא מבין, מדמה, או שוטה בטבעו, אוויל במחשבתו, קצר - דעת שאינו מבין למי נדר ולמי נשבע. ובמשך שנה ויום עד שישלים שתים - עשרה שנה ויום, מסיקים בהתאם למצב הבנתו ודימויו את משמעות השבועה או הנדר, וזאת על - ידי ששואלים אותו, אם נשבע או נדר: במי נשבע או למי נדר. אם הוא מבין את משמעות אמיתותו יתעלה כפי שמבין אותו הצבור, כגון גדולת האלוהות הנראית לכל בר דעת מאמין, וזוהי משמעות דבריהם: "יודעים אנו לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו" - הרי ששבועתו או נדרו תקפים כשבועת בן שלוש - עש[רה] שנה ויום אחד; ואם אינו מבין זאת, הרי ששבועתו או נדריו בלתי מחייבים, כשבועה וכנדר של פחות משתים - עשרה שנה ויום אחד. עכ"ל.
ולכאורה לדבריו נפל בבירא דין זה של מופלא סמוך לאיש, וכי היכן ימצא בדורינו קטן בשנת י"ב "שיבין את משמעות אמיתותו יתעלה כגון גדולת האלוהות" דבר שאפילו באים בשנים לא יבינוהו.
ועוד יש לחקור לשיטתו בדין זימון (ברכות מח.) "קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו" הגם שם נאמר דבעינן שיבין משמעות אמיתותו יתעלה?
על הכל יורינו רבינו ושכמ"ה
תשובה:
לשונו: מבין את משמעות אמיתותו יתעלה "כפי שמבין אותו הציבור".
וזה ודאי נמצא לפי ערך הציבור שנמצא בתוכו.
כי השיעור שיהא גדול, ודעתו שלמה ביחס לאותו ציבור. כי אין נתבע ממנו ידיעה עצמית, אלא גדלות שקולט מזולתו.
קטגוריות
