שאלה:
שלום רב כבוד הרב,
האמונה בלבי קיימת כבר מעל 38 שנה את החלטה ללכת בדרך אמת קיבלתי לפני כשנה וחצי.
בעיה ראשונה אשתי לא תומכת בדרך שלי, ולא אגזים אם אומר שאפילו סולדת מהרעיון של דת.
בעיה שנייה הייתי יכול לפטור את הבעיה ראשונה אם הייתי רוצה להיות דתי ממוצע [3 תפילות ,כיפה ,שבת].
הרצון האמתי שלי זה ללכת עם האמונה שלי עד הסוף , כנראה שברגע שאתחיל לצעוד אעבד את המשפחה בדרך.
אשמח לשמוע להצעתך איך אני אמור להתקדם ללא פגיע באשתי וילדים שלי.
מודע לזה שאין פתרונות קסם ,אבל חשוב לי מאוד לשמוע את דעתך.
בברכה ותודה מראש
תשובה:
יש לעשות הכל בנועם ובחן מתוך אהבה והרבה סבלנות. ואם אפשר להתייעץ עם ת"ח מובהק, אילו שלבים כדאי להקדים ואילו לאחר, על מה יש להתפשר ועל מה לא.
זאת בנוסף לתפלה עם דמעות לפניו ית"ש שברצות ה' דרכי איש גם אויביו (לדרכו הרוחנית) ישלימו עמו.
אין אפשרות שלא תהיה פגיעה, אלא יש אפשרות לצמצמה. ובסוף זהו החלטה גם שלה איך להגיב לכל התהליך.
אולם נצידך נצרך בדיקה קבועה ועדינה והשקפה על התהליך שיעשה בשום שכל, בישוב דעת, מתוך הבנת כל המרכיבים בפרטות, ומתוך רגישות עדינה. אולם בהכרח שתצטרך לקבל אף החלטות קשות וכואבות, אם הצד השני יתנגד.
קטגוריות
